אינטגרציה גזעית

אינטגרציה גזעית (או דסגרגציה - פירושה ביטול הפרדה גזעית) היא גישה שמבקשת לעצור הפרדה בין קבוצות גזעיות. זה נעשה על ידי מתן זכויות שוות והזדמנויות שוות, ולעיתים גם על ידי אפליה מתקנת (מדיניות שמנסה לתקן חוסר שוויון מהעבר).


מאבק לאינטגרציה גזעית היה חלק מרכזי במאבק של האפרו-אמריקאים לשוויון זכויות. בשלב חשוב ב-1954, בית המשפט העליון בארצות הברית קבע בפסק דין בראון נגד מועצת החינוך כי הפרדה בבתי ספר אינה חוקתית. ההחלטה עוררה התנגדות חזקה בחלקים מהחברה, כולל מושל ארקנסו (המושל הוא ראש המדינה), והתנגדות זו דרשה מעורבות של כוח צבאי פדרלי כדי לאכוף את החוק, אירוע שמוכר כמשבר ליטל רוק.

בדצמבר 1955 הוביל מרטין לותר קינג חרם על התחבורה הציבורית במונטגומרי שבאלבמה. החרם נמשך כשנה, ובסופו של דבר בית המשפט העליון אסר את האפליה בתחבורה הציבורית. האירועים האלה הראו ששינוי חוקי יכול להוביל לשינוי ממשי בחיי היומיום.

אינטגרציה גזעית אומרת שאנשים מכל הגזעים חיים ולומדים ביחד. דסגרגציה זה השם הנוסף לזה. זו דרך לתת לכל אחד הזדמנויות שוות.


ב-1954 השופטים הכי חשובים בארה"ב אמרו כי לא צריך להפריד ילדים לפי צבע עור בבתי ספר. חלקים בחברה לא רצו את זה. המושל (ראש המדינה) של ארקנסו לא הסכים. אז שלחו חיילים של הממשלה המרכזית כדי לעזור להכניס את החוק לפועל. האירוע נקרא ליטל רוק.

ב-1955 מרטין לותר קינג הוביל חרם על האוטובוסים. אנשים לא עלו לאוטובוסים שנפרדו לפי צבע עור. החרם המשיך כשנה. בסוף הפסיקה את ההפרדה בתחבורה הציבורית.