אינטרפרומטריה היא קבוצת שיטות מדידה המשתמשות בתבניות התאבכות (התאבכות = תופעה שבה גלים מתחזקים או נחלשים כשנפגשים). בדרך כלל מודדים גלים אלקטרומגנטיים, בעיקר אור, או פונקציית הגל של חלקיקים. ברוב המערכות האופטיות מפצלים ואיחדו מחדש אלומת אור כדי לקבל תבנית התאבכות. התבנית נותנת מידע על הפרש הדרך האופטי בין הקרניים ביחס לאורך הגל. כשאורך הגל ידוע, אפשר למדוד שינויים זעירים בדרך האופטית. אינטרפרומטריה היא אחת השיטות המדויקות למדידת שינויי מרחק. ציוד למדידת טיב פני שטח או לזיהוי ויברציה משתמש בכך.
אינטרפרומטר זה פוצל קרן באמצעות מראה חצי-חדירה והחזיר קרניים בעזרת מראות ניידות. הממציא היה אלברט אברהם מייקלסון. במכשיר זה נערך ניסוי מייקלסון-מורלי כדי לבדוק שינוי במהירות האור ביחס לתנועת כדור הארץ; לא נמצא שינוי כזה. לורנץ ניסח העברות להסבר תצפיות אלו, ואיינשטיין נתן הסבר שונה בתורת היחסות הפרטית, שלפיו מהירות האור קבועה לכל הצופים.
האטלון (Fabry, Perot) מורכב משתי מראות חצי-מחזירות שמאפשרות החזרות חוזרות. קרן נכנסת, חלק עובר וחלק מוחזר, והחזרות מרובות יוצרות התאבכות בין הקרניים. תוצאה זו מאפשרת לבנות מסננים אופטיים צוֹרים (מסננים שבוחרים רק אור באורכי גל מסוימים). במערכות אלה מדברים גם על "עדינות" (finesse), מדד לרגישות התבנית.
במאך-זנדר פוצלים את הקרן לשתי קרניים שעוברות במסלולים גאומטריים נפרדים. אפשר לשים חומר באחת הקרניים ולמדוד שינוי פאזה (פאזה = מיקום גל ביחס לזמן או מקום) כדי ללמוד על תכונות החומר. כשהמשנה מקדם השבירה של החומר אפשר לשלוט בעוצמת האות המתאבך. משתמשים בכך למדידת שינויים בלחץ, בצפיפות ובטמפרטורת גזים, וגם לבניית מאפני עוצמה בתקשורת אופטית במהירות גבוהה. מאפיין מיוחד: הקרניים לא עוברת יותר מפעם אחת במסלול, בניגוד למייקלסון.
זהו אינטרפרומטר עוצמה, כלומר מודד עוצמות ולא פאזה. שיטה זו מתאימה למדידת גודל זוויתי של כוכבים. אוספים אור משתי מראות גדולות, בוחרים תחום אורכי גל מתאים, ומבצעים קורלציה אלקטרונית בין שני האותות כדי לקבל תבנית התאבכות שאינה רגישה לפאזה. השיטה הומצאה על ידי רוברט הנבורי בראון; הקמתה הושלמה בשנות ה-60, ונמדדו בה גודלם הזוויתי של כמה כוכבים. לאחר מדידת הזווית וכאשר ידוע המרחק בכרקסת פרלקסה, אפשר לחשב את גודל הכוכב האמיתי.
ניצול אינטרפרומטרים בניסויי יסוד ובמדידות אסטרונומיות, כמו ניסויי מייקלסון או מדידת גודלי כוכבים.
שימושים במדידות מדויקות של פני שטח, בחישת ויברציות ובבנייה של מסננים אופטיים צרים.
(במקור הופיעה כותרת זו ללא פירוט נוסף.)
אינטרפרומטריה היא דרך למדוד דברים בעזרת התאבכות. התאבכות = גלים שמתחזקים או מתבטלים כשנפגשים. בדרך כלל משתמשים באור.
אינטרפרומטרים נותנים מידע על הבדלי דרך של קרניים. בעזרת זה מודדים שינויים קטנים במרחק. משתמשים בהם למדידת פני שטח ולגלי רטט.
המכשיר מפצל קרן אור עם מראה חצי-חדירה. המראות ניתנות להזזה. ניסוי מפורסם עם המכשיר הראה שהמהירות של האור נשארת זהה לכל הכיוונים. הדבר עזר להאמין ברעיון שאיינשטיין הציע.
שתי מראות חצי-מחזירות עושות שהאור נדבק ויוצר דפוס מיוחד. רק צבעים (אורכי גל) מסוימים עוברים. משתמשים בו כמסנן צבעים צר.
מפלגים את האור לשתי קרניים נפרדות. כששמים חומר בדרך אחת, רואים שינוי בדפוס. כך בודקים תכונות של חומרים ומשתמשים במתקנים לתקשורת אופטית.
מכשיר למדידת גודלם של כוכבים. אוספים אור משתי מראות ומשווים את העוצמות. השיטה הומצאה על ידי הנבורי-בראון.
משתמשים בהם בניסויים ובמדידות על כוכבים.
משתמשים למדידת משטחים ולזיהוי רטט.
(נזכרת ככותרת במקור ללא טקסט נוסף.)
תגובות גולשים