איקונוגרפיה

לפי המסורת הנוצרית נחשב לוקאס הקדוש לאיקונוגרף ולצייר הראשון של מרים, אם ישו.
איקונוגרפיה היא חקר הסמלים, הדימויים ואופני התיאור באמנות. המילה מקורה ביוונית: εικόνα = דימוי, γραφή = כתיבה.
התחום אוסף ומנתח מוטיבים חזותיים במקום ובתקופה מסוימת. לפעמים החוקרים מתמקדים בסמלים של אומן יחיד.
האיקונוגרפיה חשובה בחקר תולדות האמנות. היא עוזרת להבין יצירה על פי טקסטים היסטוריים וספרותיים.
באיקונוגרפיה הנוצרית פועל מילון חזותי. כל דמות מקושרת לאטריבוט, חפץ, תנוחה או דמות לווי שמזהים אותה מיד.
כך גם אנשים שאינם יודעים לקרוא יכולים "לקרוא" ציורים ולהבין את הסיפור.
דוגמה פרקטית: בגדיה של מרים באמנות הנוצרית בצבע כחול ואדום מסמלים שילוב של רוחניות (אימוץ ערכים דתיים) וגשמיות (החיים והגוף).
חוקרים משתמשים באיקונוגרפיה כדי להבין ז'אנרים כמו וניטאס, ציורים שמזכירים את חולפות החיים. להבנת ז'אנר כזה צריך לבדוק גם מקורות תאולוגיים שהשפיעו על התפיסות לגבי מוות בחברה הנוצרית.

לוקאס הקדוש נחשב לפי המסורת לצייר הראשון של מרים.
איקונוגרפיה היא חקר תמונות וסמלים באמנות. (סמל = חפץ או צורה שמייצגת משהו.)
היא בוחנת איך אומנים מציירים דמויות וסיפורים.
באמנות הנוצרית יש "מילון" של סמלים שמזהה דמויות.
אטריבוט זה חפץ או תנוחה שמספרים מי היא הדמות. למשל: צלב, פרח, או בגד.
בציורים מרים מופיעה עם בגד כחול ואדום. כחול אומר רוחניות (קשר לאמונה). אדום אומר גם גוף וחיים.
ציורי וניטאס מזכירים שהחיים חולפים. חוקרים בוחנים גם טקסטים דתיים כדי להבין ציורים כאלה.