אלברט סידני ג'ונסטון (1803, 1862) היה קצין בצבא ארצות הברית ובהמשך קצין בכיר בצבא קונפדרציית המדינות של אמריקה (קונפדרציה - מדינות הדרום שנפרדו מהאיחוד). נשיא הקונפדרציה, ג'פרסון דייוויס, חשב אותו לאחד הגנרלים הטובים ביותר. הוא נהרג בשלב מוקדם של מלחמת האזרחים, בקרב שילה.
ג'ונסטון נולד בקנטקי וגדל בטקסס. ב-1826 התקבל לאקדמיה הצבאית של ארצות הברית (בית ספר לקציני צבא) וסיים במקום השמיני בכיתתו. כקצין צעיר שירת במבצעים נגד הילידים בשנות ה-30. ב-1829 נישא להנרייטה פרסטון והיה להם ילד אחד.
ב-1834 פרש זמנית מהצבא כדי לטפל באשתו החולה. באותה תקופה עסק בחקלאות בטקסס, שהתקוממה אז נגד שלטון מקסיקו. ב-1836 נלחם במלחמת העצמאות של טקסס, שירת כסרן ומונה לעוזרו של סם יוסטון. הוא התקדם לדרגת בריגדיר גנרל, אך ב-1837 נפצע בדו-קרב שאיבד בו את תפקידו הזמני.
במלחמת ארצות הברית, מקסיקו שירת כקולונל ומנה כוחות מטקסס בקרבות במונטריי ובבואנה ויסטה. לאחר המלחמה חזר למטעיו, אך חזר לשירות סדיר כשזאכרי טיילור נבחר לנשיאות. בשנות ה-50 שירת במערב ובסגר האינדיאני, וב-1855 מינה אותו הנשיא פרנקלין פירס כמפקד רגימנט פרשים חדש, בדרגת קולונל. ב-1857 השתתף במלחמת יוטה וקיבל מינוי שדה (העלאה בדרגה זמנית בלי שכר מלא).
בתחילת הפרוץ היה מפקד המחוז הפסיפי בקליפורניה. כשהודיעו על פרישת טקסס מהאיחוד ב-9 באפריל 1861, פרש מהצבא הפדרלי. הוא חזר מזרחה דרך המדבריות והגיע לריצ'מונד בספטמבר 1861. הנשיא דייוויס מינה אותו לגנרל ולמפקד הזירה המערבית של הקונפדרציה. תחת פיקודו הוקמה "ארמיית המיסיסיפי" כדי להגן על קווי הקונפדרציה מן הנהר ועד הרי האלגהנים.
המצב במערב הידרדר בתחילת 1862. כוחותיו של יוליסס ס. גרנט כבשו את פורט הנרי ופורט דונלסון. גם נאשוויל נפל לידי כוחות הצפון. ג'ונסטון ספג ביקורת על מינויי מפקדים ועל הכנות המבצרים.
ב-6 באפריל 1862 הכריז על התקפה מפתיעה על מחנהו של גרנט בפיטסבורג לנדינג. בשלב הראשון הצליחו כוחות הדרום לדחוק את הצפון אחורה. ג'ונסטון הנהיג את ההתקפות באופן אישי. בשעות אחר הצהריים נפצע מכדור מאחורי הברך. הוא חש בתחילה שהפציעה קלה, אך הכדור פגע בעורק חשוב (popliteal artery), וכתוצאה מכך הוא איבד דם במהירות ונפטר תוך דקות. ייתכן שפציעה קודמת הבילה את תחושת הכאב, ולכן לא הבחין בסכנה.
הירי שגרם למותו נראה כי היה אש של ידידים (ירי ידידותי), כי לא היו חיילי אויב מאחוריו. ג'ונסטון היה הקצין הבכיר ביותר שנהרג במלחמה. מותו הקשה על מורל הדרום; דייוויס ראה בו את הגנרל הטוב ביותר של הקונפדרציה. גופתו נקברה בניו אורלינס, ואז הועברה ב-1867 לבית הקברות של מדינת טקסס באוסטין. כמה עשורים אחר כך הוקמה עליו מצבה ופסל.
אלברט סידני ג'ונסטון נולד ב-1803 ונפטר ב-1862. הוא היה קצין בצבא ארה"ב ואחר כך בצבא הדרום. הדרום נקרא קונפדרציה - מדינות שהיפרדו מהאיחוד.
ג'ונסטון גדל בטקסס. למד באקדמיה הצבאית (בית ספר לקצינים). הוא נלחם בזמן שהטקסס נאבקו לעצמאותם. הוא הפך למפקד בצבא הטקסני.
אחרי כן נלחם במלחמה בין ארצות הברית למקסיקו. הוא חזר לעבוד בחוות, ואז חזר לשירות הצבאי. בשנות ה-50 פיקד על יחידות פרשים.
כשהמדינות הדרומיות נפרדו, ג'ונסטון הצטרף לקונפדרציה. הוא מונה למפקד הזירה המערבית. ב-6 באפריל 1862 תקף את המחנה של גנרל גרנט, בקרב שנקרא שילה.
בקרב שילה הצליחו חיילי הדרום בתחילה. ג'ונסטון הוביל את ההתקפות. באמצע היום הוא נפצע ברגל ופצעו היה חמור. הוא מת זמן קצר לאחר מכן. מותו היה עצוב מאוד לדרום. בתחילה קברו אותו בניו אורלינס. ב-1867 העבירו את גופתו לטקסס ושמו שם מצבה גדול.
תגובות גולשים