אלי גבע (נולד ב-1950) הוא אלוף-משנה במילואים (דרגת קצונה בכוחות המילואים) בצה"ל. תפקידו האחרון היה מפקד חטיבה 211 בשריון.
גבע נולד בנהלל. אביו, יוסף גבע, כיהן כאלוף פיקוד מרכז. עם גיוסו שובץ בחיל השריון ועבר הכשרות כלוחם וקורס מפקדי טנקים. שירת במלחמת יום הכיפורים ופיקד על פלוגת שריון בלחימות ברמת הגולן ובמבצעים נוספים. בעת שירות המילואים פיקד על חטיבה 679 ושימש ראש מחלקת פיתוח אמצעי לחימה של השריון, וקידם פיתוח מערכת ממוחשבת לבקרת ירי לטנק.
במבצע שלום הגליל (מלחמת לבנון 1982) פיקד גבע על חטיבה 211. החטיבה נועדה לחבור לכוחות צנחנים ולהגיע לפאתי ביירות בתוך כמה ימים. החטיבה פרצה ללבנון, אך התקדמותה נתקעה בשל טעויות ולחימה בערים ובמחנות פליטים. בקרבות היו אבדות, וחלק מהכלים נפגעו. החטיבה הוחלפה ונעצרה להתארגנות.
בעת המצור על ביירות גבע הביע הסתייגויות קשות מכוונה לפרוץ למערב ביירות. הוא טען שהכניסה תגרום לפגיעה נרחבת באזרחים ולמותם של חיילים ללא תכלית צבאית ברורה. גבע ביקש שהדרג המדיני יגיע להתרשם ודרש אפשרויות חלופיות, כולל נסיגה לקו מרחק מסוים ופתיחת הידברות עם אש"ף. כאשר לא השתכנע והוא חשב שההוראות עלולות להיות מזיקות, ביקש להשתחרר מתפקיד מפקד החטיבה. בתוך פחות מ-48 שעות פוטר ממפקדו, ללא אפשרות להיפרד מחייליו, ולא הוחזר לשירות במילואים לאחר מכן. הוא גם לא קיבל את אות מלחמה המתאים.
מעשיו עורר סערה ציבורית. שמאלנים ופעילי שלום ראו בו מי שהגן על חיי חיילים ואזרחים. בהפגנת 400,000 בני אדם הונפו שלטים בתמיכה. אחרים האשימו אותו בחוסר אחריות ובפגיעה במערכת הפיקוד. גבע טען שמניעיו מוסריים ומקצועיים; מבקריו טענו שמדובר במניעים אישיים. צה"ל ומשפטן של מקרה זה הביאו לדיונים על גבול החוקיות והמוסר בפיקוד.
לאחר השירות קיבל תואר ראשון בכלכלה ומדעי המדינה מאוניברסיטת בר-אילן, ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב. ניהל מספר מפעלים וחברות, ובהם וולקן ואופק לנייר. הביע דעות פומביות על למידה מטעויות מבצעיות ועל סוגיות ציבוריות, ולפעמים תמך בעמדות השמאל, אך לא הצטרף לפוליטיקה. גבע נשוי לליאורה והם הורים לארבעה ילדים.
אלי גבע נולד ב-1950. הוא היה קצין בכיר במילואים בצבא.
גבע גדל בנהלל. אבא שלו שירת בצבא בדרגה גבוהה. גבע הוכשר כקצין טנקים. הוא לחם במלחמות ובשנים אחרי שירת במילואים כמפקד חטיבה. חטיבה (יחידה צבאית גדולה) מפעילה טנקים וחיילים ביחד.
במבצע שלום הגליל הפיקד גבע על חטיבה שיצאה ללבנון. המשימה הייתה להגיע ליד ביירות ולעזור לצנחנים. בדרך היו קרבות ועיכובים. חלק מהטנקים והחיילים נפגעו.
במהלך המצור על ביירות גבע חשש שנכנסים לעיר יפגעו אזרחים רבים. אזרחים (אנשים לא לוחמים) מסבירים: לא רוצים לפגוע בתושבים. גבע ביקש לא לפקד על החטיבה יותר. תוך יומיים פוטר מהמילואים ולא הורשה להיפרד מחייליו.
הרבה אנשים הביעו דעה. חלקם תמכו בו. חלקם לא. בהפגנה רבים הניפו שלטים בעדו.
אחרי השירות למד באוניברסיטה וקיבל תארים. הוא ניהל חברות ועבד בניהול. גבע נשוי ויש לו ארבעה ילדים.
תגובות גולשים