אלי לנדאו (21 במרץ 1939, 6 בפברואר 2019) היה עיתונאי ואיש ציבור ישראלי. כיהן כראש עיריית הרצליה וכיושב ראש חברת החשמל.
נולד בתל אביב ובוגר בית ספר תיכון בקיבוץ חפציבה. שירת בדרגת סרן בחטיבת הצנחנים במלחמת ששת הימים ובמלחמת ההתשה. היה בין ראשוני הצנחנים שנכנסו לעיר העתיקה והגיעו לכותל המערבי. על חוויותיו מהמלחמות כתב שני ספרים: "ירושלים לנצח" ו"סואץ - אש על המים".
עבד ככתב צבאי (עיתונאי שסיקר נושאים צבאיים) בעיתון מעריב. במלחמת יום הכיפורים סיקר את הקרבות בסיני וברמת הגולן. ב-1973 נמנה עם קבוצת עיתונאים שהוציאה את הספר "המחדל", שבו הועלתה ביקורת חריפה על הליקויים במערכת הביטחון ותיאורים מהשדה.
בשנות ה־70 נחקר והועמד לדין במספר תיקים: ב-1971 נחשד בפריצה למחסני "הגרעין" ופורש במשפט שבו זוכה לאחר מספר שנים. ב-1974 הורשע בהחזקת נשק ללא רישיון וקיבל שלושה חודשי מאסר על תנאי.
היה מקורב לאריאל שרון, שימש כעוזרו בשנים 1979, 1981 וכיושב ראש השק"ם. ב-1983 נבחר לראש עיריית הרצליה, ומונה לתפקיד שוב פעמיים נוספות עד 1998. בתקופת כהונתו יזם והוביל פרויקטים רבים: הקמת מרינה הרצליה, הפיכת אזור התעשייה למרכז היי־טק, הקמת אזור ספורט כולל אצטדיון ומטווח אולימפי, והקמת בית חיל האוויר שבו היכל האומנויות. תמך בהקמת המרכז הבינתחומי הרצליה. פרויקטים נוספים כוללים את קניון שבעת הכוכבים ושיקום שכונות כמו יד התשעה.
לאחר סיום כהונתו כראש העיר, מונה ליושב ראש חברת החשמל והחזיק בתפקיד זה עד 2004. במהלך הקריירה הציבורית עבר שינויים פוליטיים: התחיל בתנועת החרות, היה מקורב לממשל התקופתי, ובשנים מאוחרות יותר דגל בדיאלוג עם הפלסטינים. ב-1992 התמודד ברשימתו של יצחק מודעי שלא עברה את אחוז החסימה. בעקבות תוצאות פריימריז ב-1996 סיים את דרכו בפוליטיקה המפלגתית.
נחקר בפרשות נוספות, בין השאר בנוגע להקמת מרינה הרצליה ולמינוי קרובים בחברת החשמל. בחלק מהמקרים הוגשו נגדו כתבי אישום והוא זוכה או שהחקירות נסגרו מחוסר אשמה.
נפטר ב-6 בפברואר 2019 בגיל 79. הובא למנוחות בבית העלמין הישן בני ציון בנתניה. היה נשוי לליאורה, בתו של עובד בן עמי, שעוסקת בעסקים בתחום הקולנוע והטלוויזיה. בפברואר 2020 נקרא על שמו רחוב לאורך חוף הים בהרצליה.
אלי לנדאו (21.3.1939, 6.2.2019) היה עיתונאי ואיש ציבור בישראל.
נולד בתל אביב ולמד בתיכון בקיבוץ חפציבה. שירת בצנחנים. צנחנים הם חיילים שקופצים עם מצנח.
כתב על המלחמות ופרסם שני ספרים על חוויותיו. היה כתב צבאי. כתב צבאי הוא עיתונאי שמסקר צבא.
בשנות ה־70 היה מעורב בחקירות משפטיות. בכמה מקרים זוכה או חקירות נסגרו.
ב-1983 נבחר לראש עיריית הרצליה. ראש עירייה הוא מי שמנהיג את העיר.
הקים את מרינה הרצליה. הפך אזור תעשייה למקום של חברות מחשבים (היי־טק). בנה מתקני ספורט ואצטדיון. תמך בהקמת המרכז הבינתחומי בהרצליה.
אחר כך היה יושב ראש חברת החשמל עד 2004.
נפטר ב-2019 בגיל 79. היה נשוי לליאורה, שעובדת בתחום הקולנוע והטלוויזיה. בשנת 2020 קראו רחוב על שמו לאורך חוף הים בהרצליה.
