אליה שפירא

רבי אליה שפירא (נולד בערך 1660, נפטר ח' בניסן ה'תע"ב, 14 באפריל 1712) היה דיין (שופט הלכתי), ראש ישיבה ודרשן (מי שמטיף) בפראג. נולד בפראג לרבי בנימין וואלף. למד בפולין בקאליש אצל רבי אברהם אבלי גומבינר, ובפראג אצל רבי שמואל הלמן. רבו המרכזי היה סבו, רבי אהרן שמעון מפראג, שכיהן כראש הישיבה בעיר.
בשנת ה'תמ"ח (1688) התמנה לרב בעיר כלשהי וכיהן שם לפחות עד ה'תנ"ה (1694). חזר לפראג ושימש דיין בבית הדין הראשי, שנקרא "מורה שוה". ב-1699 קיבלה אותו קהילת טיקטין בפולין כאפשרות לכהונה כרב, אך יש מחלוקת אם אכן נסע לשם. בפראג שימש גם כראש ישיבה ודרשן. נפטר בשנת 1712 ונקבר בבית הקברות היהודי העתיק בפראג.

חיבוריו המרכזיים הם "אליה זוטא" ו"אליה רבה". אלו פירושים על סדר ה"לבוש", עבודת הלכה שמקבילה לחלקים של השולחן ערוך (קודקס ההלכות המרכזי). "אליה זוטא" הוא פירוש קצר שנדפס בחייו במספר מהדורות. "אליה רבה" הוא פירוש ארוך שנדפס רק אחרי מותו בידי תלמידיו.
כתב היד המקורי של "אליה רבה" אבד בשריפה גדולה בפראג בשנת תקי"ד (1754). מהודוּת ההוצאה לאור עולה שהעותק שהודפס היה חלקי ומטושטש. תלמידיו הדפיסו תחילה את ה"אליה רבה" צמוד לשולחן ערוך, ובכך נוצרה לעיתים אי-הבנה, כי דבריו אמורים היו להיות על ה"לבוש" ולא על השולחן ערוך. בהמשך הודפס הספר גם כספר עצמאי. במהדורות מודרניות נדפס הפירוש שוב על דברי ה"לבוש", כפי שהתכוון המחבר.
שני הספרים נחשבים לספרי יסוד בפסיקה האשכנזית. המשנה ברורה מצטט אותו לעיתים קרובות כמקור פסיקה. כמו כן חיבר גם חידושים על התלמוד, שנדפסו על ידי נכדו תחת השם "אליה רבה".

נשא לאישה את דאבריש, בתו של ר' עזריאל יום טוב בונדי, מפרנסי יהדות פראג. גיסו היה רבי יעקב ריישר, מחבר ספרים תורניים מוכרים. לאחר מותו של מי מהצדדים, פנה הקשר המשפחתי גם לרבי דוד אופנהיים, שהפך לגיסו כשנישא לאחותו.

רבי אליה שפירא נולד בערך ב-1660 ונפטר ב-14 באפריל 1712. הוא היה דיין (שופט דיני יהדות) וראש ישיבה (מורה גדול).
הוא גדל בפראג ולמד גם בפולין. רבו הגדול היה סבו, רבי אהרן שמעון מפראג.
הוא עבד בפראג בבית הדין שנקרא "מורה שוה". קהילות גם קראו לו לשמש כרב בחו"ל, אך לא ברור אם עבר לשם. נקבר בבית הקברות היהודי העתיק בפראג.

הוא כתב שני ספרים חשובים: "אליה זוטא" ו"אליה רבה". אלו פירושים על ה"לבוש". ה"לבוש" הוא ספרי הלכה, כלומר ספרים שמסבירים איך להתנהג לפי המסורת.
"אליה זוטא" קצר ונדפס בחייו. "אליה רבה" ארוך ונדפס אחרי מותו על ידי תלמידיו.
העתק המקור של "אליה רבה" נשרף בפראג ב-1754. התלמידים הדפיסו את הספר תחילה בצירוף לשולחן ערוך (ספר חוקי הלכה), וזה יצר בלבול. אחר כך הודפס הספר נכון יותר.
ספריו נחשבים חשובים בהלכה האשכנזית. המשנה ברורה (ספר פסיקה) מצטט אותו הרבה.

אשתו נקראה דאבריש. אביה היה עזריאל יום טוב בונדי. בין קרוביו היו רבי יעקב ריישר ורבי דוד אופנהיים.