אליהו בית-צורי

אליהו בית־צורי (10 בפברואר 1922, 22 במרץ 1945) היה לוחם בחזית היהודית של שנות ה־40. בשנת 1937 הצטרף לאצ"ל (ארגון מחתרתי). בהמשך התקשה לבחור בין הזרמים הפוליטיים והאידאולוגיים ופנה גם ל"ועד לגיבוש הנוער העברי", חוג כנעני שסובב סביב דעותיו של יונתן רטוש. קשריו האישיים עם חברים כמו עוזי אורנן ואהרון אמיר השפיעו על בחירתו.

בשנת 1940 החל ללמוד מדעי הרוח באוניברסיטה העברית, אך הפסקת לימודיו הייתה בגלל קושי לממן אותם. עבד בתחום המדידות בתל אביב. עד יומו האחרון שמר על קשרים עם הוועד, ואף קיבל ממנו רשות לצאת למשימה מטעם הלח"י (קבוצה לוחמת נגד השלטון הבריטי).

ב־6 בנובמבר 1944, יחד עם אליהו חכים, ביצע את ההתנקשות בלורד מוין בקהיר. המטרה הייתה שר בריטי לענייני המזרח התיכון. השניים ירו בו במכוניתו, נתפסו שנמלטו באופניים, והועמדו למשפט בפני בית דין צבאי במצרים.

בעת משפטו דבר בית־צורי דברים אנטי־בריטים ואף בלתי־ציוניים, מה שהסעיר את הציבור המצרי ויצר תגובת עניין סביב המשפט. הצנזורה הבריטית מנעה פרסום נרחב בעיתונות המקומית, ורק עיתונים זרים פירסמו קטעים מהנאומים.

בית־צורי וחכים נדונו למוות והוצאו להורג בתלייה ב־22 במרץ 1945 בקהיר. לפי הידוע, בית־צורי היה אתאיסט וסירב לפגוש רב לפני הוצאתו להורג. שניהם נקברו בבית הקברות היהודי בקהיר.

ב־22 ביוני 1975, ביוזמת ח״כ יצחק שמיר, הועלו גופותיהם לישראל בהסכם חילופי שבויים עם מצרים. הם נקברו בטקס צבאי בהר הרצל, בחלקת עולי הגרדום. בזמן הטקס נפתחו הארונות, ועל פי עדויות נקבע כי גופותיהם שמרו על מצב טוב.

על שמו של בית־צורי נקראו רחובות בכמה ערים בישראל. בשנת 1982 הונפק בול דואר לזכרם, וב־2023 יצא ספר שעוסק בו ובאליהו חכים. יונתן רטוש הקדיש לו שיר, ובתרבות הישראלית נכתבו שיר וקטעים שמנציחים את זכרם.

אליהו בית־צורי נולד ב־1922 בתל אביב. הוא התערב בפעילות פוליטית כנער.
הצטרף לארגון מחתרתי בשם אצ"ל. היה בקשר עם חוג שנקרא ועד לגיבוש הנוער העברי.

ב־1944 יחד עם אליהו חכים הרגו את לורד מוין , שר בריטי במצרים. התנקשות פירושה הריגה מכוונת.
השניים נתפסו ונשפטו בבית דין צבאי במצרים.

במהלך המשפט אמר בית־צורי דברים חזקים נגד השלטון הבריטי. זה עורר עניין בציבור המצרי. העיתונים המקומיים לא פרסמו את הדברים בגלל צנזורה בריטית.

הם נדונו למוות והוצאו להורג בתלייה ב־22 במרץ 1945. נקברו בקהיר. ב־1975 הועלו גופותיהם לישראל ונקברו בהר הרצל.

יש ברחובות בישראל רחובות על שמו. הופיע בול דואר לזכרו ב־1982. יש שירים וספרים שמספרים על סיפורם.