אליזבת גאסקל

אליזבת גאסקל (29 בספטמבר 1810 - 12 בנובמבר 1865), לעיתים נקראת מרת גאסקל, הייתה סופרת אנגלית מפורסמת.

אליזבת נולדה בשם אליזבת סטיבנסון בלונדון. אביה, ויליאם סטיבנסון, היה כומר אוניטרי, כומר מקהילה דתית שנקרא אוניטריאניזם, וגם עיתונאי ועובד מדינה. אמה מתה כשהייתה ילדה, והיא גדלה אצל דודתה בעיירה נטלספורד (Knutsford). המקום שימש רקע לרבות מרומניה.

ב-1832 נישאה לוויליאם גאסקל, כומר אוניטרי ממנצ'סטר. נולדו להם ארבע בנות ובן אחד. הבן נפטר בילדותו, וגאסקל כתבה את רומן הפריצה שלה, "מרי ברטון", בניסיון לעבד את האבל. היא פעלה רבות למען עניים במנצ'סטר, והעניקה לנושאי הצדקה והרפורמה חברתית מקום מרכזי ביצירתה.

ב-13 בדצמבר 1851 פורסם בכתב-העת של צ'ארלס דיקנס, Household Words, הסיפור "החברה שלנו בקרנפורד". הסיפור הפך לשני הפרקים הראשונים של הרומן "קרנפורד", ודיקנס עודד אותה לפרסם עוד סיפורים בכתב-העת, היא המשיכה לפרסם שם במשך כ-13 שנה.

גאסקל הייתה חברה קרובה של שרלוט ברונטה מאז פגישתם ב-1850. לאחר מותה של ברונטה כתבה גאסקל את הביוגרפיה "חיי שרלוט ברונטה" (1857). בין רומניה החשובים: "קרנפורד" (1853), "רות" (1853), "צפון ודרום" (1855), "מאהביה של סילביה" (1863) ו"הדודנית פיליס" (1864). הרומן האחרון, "רעיות ובנות" (1866), נותר בלתי גמור. גאסקל מתה מאי-ספיקת לב בנובמבר 1865.

אליזבת גאסקל (1810, 1865) הייתה סופרת אנגלית ידועה.

אליזבת נולדה בלונדון. אביה היה כומר אוניטרי, כומר בקהילה דתית. אמה מתה כשהייתה צעירה. היא גדלה אצל דודתה בעיירה Knutsford.

ב-1832 נישאה לוויליאם גאסקל, כומר ממנצ'סטר. היו להם ארבע בנות ובן. הבן נפטר כשהיה קטן. כדי להתמודד עם הכאב היא כתבה את הספר "מרי ברטון".

היא עזרה לעניים במנצ'סטר והרבה לכתוב על נחיצות שינויים בחברה. ב-1851 פורסם אצל צ'ארלס דיקנס סיפור שלה, "החברה שלנו בקרנפורד". זה הפך לחלק מהרומן "קרנפורד". דיקנס עודד אותה להמשיך לפרסם.

היא הייתה חברה של הסופרת שרלוט ברונטה. אחרי מותה של ברונטה, כתבה אליזבת ספר על חייה. בין ספריה המוכרים: "מרי ברטון", "קרנפורד", "צפון ודרום". היא מתה ב-1865.