אלייז'דיניו

אנטוניו פרנסיסקו ליסבואה (פורטוגזית: Antônio Francisco Lisboa, 29 באוגוסט 1730 או 1738, 18 בנובמבר 1814), ידוע בכינוי אׇלֶייזׇ'דִינְיִוֹ (Aleijadinho, מילולית: "נכה קטן"), היה פסל ואדריכל ברזילאי. הוא נחשב לאחד מאמני הרוקוקו (סגנון אמנות עם קישוטים מעודנים) החשובים בברזיל.

אלייז'דיניו נולד בוילה-ריקה, היום אורו פרטו, במינאס ז'ראיס. הוא היה בן לא-חוקי של נגר פורטוגלי ושפחתו. אביו עבד גם כאדריכל, וממנו למד אלייז'דיניו פיסול ואדריכלות. כשהתחתן עבר להתגורר עם משפחתו.

הוא הפך במהרה לאדריכל מוכר. בנוסף עבד בעץ ובסטיאטיט (אבן רכה). בשנות ה־40 לחייו חל קלקול בגופו, ככל הנראה בעקבות צרעת או עגבת, מחלות שגרמו לעיוותים ולפגיעה באצבעות וברגליים.

ב־1766 תכנן, עיצב וגילף בכנסיית סן פרנסיסקו דה אסיס באורו פרטו. משנת 1796 גילף על עץ ארז 66 דמויות בגודל טבעי שמתארות את הפסיון (סיפור סבלו של ישו). דמויות אלה צוירו על ידי שני ציירים והוצבו בשש קפלות בבזיליקת בום ז'זוס דה מטוזיניוס בקונגוניאס. בין 1800 ל־1805 פיסל גם שתים־עשרה דמויות של נביאים בחצר הבזיליקה.

כשאיבד את אצבעותיו המשיך לעבוד על ידי קשירת הפטיש לאמה. בסוף חייו כבר לא היה יכול ללכת והועבר על ידי עבדים.

קיימים חוסרים וחוסר דיוק בשמות וברישומי הלידה שלו. לפי תעודת הפטירה היה כבן 76 ב־1814, ולכן שנת הלידה עשויה להיות 1738 ולא 1730. אי־דיוקים אלה הובילו לטענות ספק לגבי דמותו. חלק מהטענות מצביעות על אפשרות שמדובר בדמות שנוצרה או הודגשה בתקופת שלטון ז'טוליו ורגאס, כדי לקדם דמות לאומית שכזו, מולאט (מונח המתאר אדם ממוצא אתני מעורב) ונכה שנלחם בקשיים בעזרת יצירתיותו.

כנסית סן פרנסיסקו דה אסיס
פסל מסטיאטיט של הנביא ברוך בבזיליקת בום ז'זוס דה מטוזיניוס

אנטוניו פרנסיסקו ליסבואה (1730 או 1738, 1814) נקרא גם אׇלֶייזׇ'דִינְיִוֹ. הכינוי σημαίνει "נכה קטן".

הוא נולד בעיר וילה-ריקה, היום אורו פרטו. אביו היה נגר פורטוגלי. מאביו למד לעצב בעץ ולעבוד כאדריכל.

הוא היה פסל מפורסם ועבד גם בסטיאטיט (אבן רכה). בשנות ה־40 לחייו קופח גופו בגלל מחלה. המחלה פגעה בידיו וברגליו.

ב־1766 עיצב ועבד בכנסיית סן פרנסיסקו דה אסיס. משנת 1796 עשה 66 דמויות מעץ ארז שמתארות את הפסיון, כלומר סיפור סבלו של ישו. הדמויות נפוצו בבזיליקה של בום ז'זוס בקונגוניאס. בין 1800 ל־1805 פיסל גם 12 נביאים בחצר הבזיליקה.

כשאיבד את האצבעות המשיך לפסל בעזרת פטיש שקשור לידה. בסוף חייו כבר לא יכל ללכת ועבדיו נשאו אותו.

יש בלבול בשמות ובשנים ברישומים. זה גרם לאנשים להטיל ספק אם הסיפור עליו נכון. היו שאמרו שמדובר בדמות לאומית שהודגשה בתקופה אחרת.

כנסיית סן פרנסיסקו דה אסיס
פסל של הנביא ברוך בבזיליקה