אלינור, דוכסית אקוויטניה

אלינור מאקוויטניה (1122, 1204) הייתה אחת הנשים החזקות של ימי הביניים. היא ירשה את דוכסות אקוויטניה, אזור גדול ועשיר בדרום-מערב צרפת, והייתה בתחילה אשתו של לואי ה‑7, מלך צרפת, ולאחר מכן של הנרי השני, מלך אנגליה. היא גם אם למלכים אנגליים, בין היתר ריצ'רד ולג'ון.

אלינור הייתה הבת הבכורה של גיום דוכס אקוויטניה. בחצרו של סבה ואביה בערים כמו בורדו גדלה על תרבות השירה והמוזיקה. הטרובדורים (משוררים-זמרים של דרום צרפת) זכו לחסותה, והיא קיבלה חינוך רחב שכלל לטינית, מוזיקה ופעילויות פיזיות כמו רכיבה וציד.

בגיל 15 נישאה ללואי, עתיקה לכתר צרפת. דרך הנישואין עברה לבעליה גם בורדו וחלק מנחלותיה. עם זאת מתוך צוואת אביה נותרה לה השליטה בדוכסות אקוויטניה. החצר שלה פרחה כאולם של שירה וחיי חצר, והיא קידמה טקסים של אהבה חצרונית.

בשנת 1147 יצאה אלינור עם לואי למסע הצלב השני. מסע צלב הוא מסע צבאי-דתי שנועד לכבוש את ארץ הקודש. במחנה הצלבנים פרצו מתקפות של הסלג'וקים. כוח החלוץ של אלינור, בראשות הוסאל שלה ג'פרי דה רנקון (ואסאל, אביר כפוף לה), נתקע מהמחנה והותקף. חלקים מהמסע נכשלו והרהיטים של הצלבנים ספגו אבדות. התקרית באנטיוכיה גרמה לסכסוך בין אלינור ללואי והשלימה את המשבר בנישואיהם.

לאחר גירושיה מבית המלוכה הצרפתי נכנסה אלינור ב-1152 לנישואין עם אנרי רוזן אנז'ו, שהיה לימים הנרי השני מלך אנגליה. השילוב בין אחזקותיהם יצר אימפריה גדולה שגרמה למתחים עם צרפת. לאנגליה ולזוג נולדו ילדים רבים, כולל ריצ'רד ולג'ון.
במשך השנים אלינור ניהלה חצר פואטית וחברתית והמשיכה לפטרן משוררים. המערכת בין אלינור להנרי סבלה ממריבות, כולל בגידותיו של הנרי. ב-1173 הצטרפה אלינור למרד ילדיה נגד הנרי, והמורד נכשל. הנרי כלא אותה במשך כ-15 שנה, העביר אותה מארמון לארמון וניתק אותה מפעילות ציבורית.

ב-1189 מת הנרי השני. אלינור שוחררה, בנה ריצ'רד הוכתר והפך למלך. אלינור חזרה לאקוויטניה ושב וקיימה מסעי רכיבה ברחבי נחלתה. כשריצ'רד נשבה בדרכו לאנגליה, גויסה אלינור לשלם כופר עצום ולגייס את הסכום הדרוש לשחרורו. היא נסעה לגרמניה להביא את התשלום.
כחלק מפעילותה הציבורית שימשה אלינור עוצרת (מנהלת המדינה בשם המלך) בזמן העדרות בנה. תקופת זקנתה עברה בנסיעות ברחבי אקוויטניה ובמתן זכויות ונצאים לאחוזותיה. ב-1204 נפטרה ונקברה לאחר שקידמה את מעמדה של חצרה והשפעתה התרבותית.

אלינור נחשבת פטרונית חשובה של אמנות, שירה ובניית קתדרלות כמו שאחרים ייחסו לה. לאורך הדורות תיארו אותה ההיסטוריונים לעתים כנקמנית או שוחרת כוח. מחקרים מודרניים מציעים שהשינוי בתדמית נבע גם משינויים פוליטיים וחברתיים ששינו את מעמדן של נשים ושל מוסד הנישואים, והפנו את הזיכרון ההיסטורי נגד דמויות נשיות חזקות. עם זאת יש עדויות מרובות על מסירותה לילדיה ועל מעורבותה בניהול נחלתה ויצירת בריתות דרך נישואין ופטרונות.

אלינור מאקוויטניה (1122, 1204) הייתה אישה חשובה בחיי המלכים במאה ה‑12. היא ירשה דוכסות אקוויטניה. דוכסות זה הוא אזור גדול בדרום-מערב צרפת.

אלינור גדלה בחצר מלאה בשירה ומוזיקה. הטרובדורים הם משוררים-זמרים ששרה בחצר שלה. היא למדה לקרוא ולשיר. אהבה לרכוב על סוס ולצוד.

כשהייתה בת 15 נישאה ללואי ה‑7. כך חלק מאדמותיה עברו לצרפת. עדיין נשארה לה שליטה בדוכסות שלה.

אלינור יצאה למסע צלב. מסע צלב הוא מסע של אבירים לכבוש ארצות רחוקות ממטרה דתית. במסע הם הותקפו וקשה להם. נוצרו מחלוקות עם בעלה. זה הוביל לסיום הנישואים.

לאחר הגירושין נישאה להנרי השני, מלך אנגליה. הם הביאו ילדים רבים. עם הילדים היו מריבות על הירושה. אלינור הצטרפה למרד של הילדים, והנרי כלא אותה שנים רבות.

כאשר הנרי מת, אלינור שוחררה. בנה ריצ'רד הפך למלך. אלינור סידרה את שחרורו, וגייסה סכום כסף גדול ככופר. היא ניהלה את הממלכה במקום בנה כשהוא היה בחוץ. בשנותיה האחרונות נסעה ברחבי נחלתה וחילקה זכויות ועזרה לאנשים.

אלינור תמכה בשירה ובאמנות. אנשים כתבו עליה סיפורים שונים. בזמן מסוים ראו בה אישה מסוכנת, אבל חוקרים אומרים שמדובר גם בשינויים פוליטיים שהפכו נשים חזקות לפחות מוכרות. אלינור נשארה דמות חשובה בהיסטוריה של אירופה.