אליסון קראוס (נולדה ב-23 ביולי 1971) היא זמרת ומוזיקאית אמריקאית בסגנונות קאנטרי ובלוגראס. נכון לנובמבר 2024 היא זכתה ב-27 פרסי גראמי מתוך 42 מועמדויות, ומדורגת במקום הרביעי ברשימת המנצחים. בעבר היתה השיאנית בקרב זמרות, עד שביונסה קיבלה את פרס הגראמי ה־28 ב-2021.
ב-1991 קיבלה קראוס את הגראמי הראשון שלה, והייתה אחת האמניות הצעירות שקיבלו את הפרס. ב-21 בנובמבר 2019 הוענקה לה המדליה הלאומית לאמנויות, אות הכרה של ממשלת ארצות הברית.
נולדה בדקטור, אילינוי. מגיל חמש עד אחת־עשרה למדה כינור קלאסי (כינור בסגנון מוזיקת הקלאסית). בגיל שמונה החלה להשתתף בתחרויות מקומיות, ובגיל עשר כבר הובילה להקה וזכתה בתחרות כינור מדינתית. בהמשך התאהבה במוזיקת הבלוגראס, סגנון קאנטרי עם דגש על כינור וגיטרות.
כבר בגיל 16, ב-1987, הוציאה את אלבום הבכורה שלה "Too Late to Cry". היא הקימה להקה לסיבובי הופעות בשם Union Station. אלבום הבכורה של הלהקה יצא ב-1989, וב-1990 הם הגוּרו בישראל כחלק מסיור במזרח התיכון בחסות מדינת ארצות הברית.
האוסף "Now That I've Found You" (1995) שילב קטעים ישנים ושיתופי פעולה, והביא לה פרסום בזרם הקאנטרי המרכזי. עם Union Station הוציאה את "Lonely Runs Both Ways", שזכה בגראמי לאלבום הקאנטרי הטוב ביותר ב-2005. ב-2007 הקליטה קראוס את "Raising Sand" עם רוברט פלאנט; האלבום זכה בפרס האלבום הטוב ביותר בטקס הגראמי 2009.
אליסון קראוס נולדה ב-23 ביולי 1971. היא זמרת ומנגנת אמריקאית. היא עושה מוזיקת קאנטרי ובלוגראס. בלוגראס זה סוג מוזיקה עם כינור וגיטרות.
היא זכתה ב-27 פרסי גראמי. פרסי גראמי הם פרסים למוזיקה חשובים. ב-1991 קיבלה את הגראמי הראשון שלה. ב-21 בנובמבר 2019 היא קיבלה מדליה לאומית לאמנויות, אות כבוד מהמדינה.
היא נולדה בדקטור, אילינוי. מגיל חמש למדה כינור קלאסי. בגיל שמונה התחרתה בנגינה. בגיל עשר כבר הובילה להקה וזכתה בתחרות מדינתית.
בגיל 16 הוציאה אלבום ראשון בשם "Too Late to Cry". היא הקימה להקה שנקראת Union Station. ב-1990 הלהקה הופיעה בישראל בסיור במזרח התיכון. ב-1995 יצא אוסף ששיפר את המוניטין שלה. ב-2007 הקליטה אלבום מצליח עם רוברט פלאנט, והוא זכה בגראמי גדול ב-2009.
תגובות גולשים