רבי אליעזר בן נתן, שנקרא גם רבי אליעזר הזקן או הראב"ן, חי במאה ה־12. הערכות משוות את לידתו לכ־ד'תת"נ (1090) ואת פטירתו לכ־ד'תתק"ל (1170). הוא פעל בעיקר במיינץ (מגנצא) שבגרמניה.
כיהן כראש ישיבה (מנהל ומורה בבית ספר גבוה ללימודי יהדות) באשכנז. פעל במחצית הראשונה של המאה ה־12, והיה בקשר מכתבים עם רבנים בולטים כמו רבי מאיר בן שמואל, רבנו תם והרשב"ם. תקופה קצרה גם שהה בבוהמיה.
בילדותו חווה את מסע הצלב הראשון. בעקבות האירועים חיבר קינות (שירי אבל), פיוטים (שירים לשירות דתי) וספר העוסק ברדיפות היהודים אז. ספר זה נודע בשל הביקורת הקשה כלפי הכוחות שתקפו את היהודים, והוא נודפס ופורסם במאה ה־19.
ממצאים ארכאולוגיים בעיר וירצבורג חשפו מצבות יהודיות רבות, ובשתי מצבות נמצא שמו של הראב"ן, כולל מצבה של נכדתו שבה רשום שם בתו מומונא. כן נמצא שבר מצבה שעליו כתוב "רבנו יו..." וניתן לקשרו אליו.
בתשובות ובמכתבים של רבנים בני דורו מופיעות התכתבויות וחתימות המעידות על מעורבותו בפסיקה וברשת הקשרים הרבנית באשכנז. במספר מקרים נענו לו תשובות בשם רבנים אחרים, ורואים שיתוף פעולה ודיונים הלכתיים.
חותנו של הראב"ן היה רבי אליקים בן יוסף ממיינץ, שהיה תלמיד חבר של רש"י. מבין חתניו נזכרים שמואל בן נטרונאי (הרשב"ט) ויואל הלוי מבונא, אביו של הראבי"ה. נכדו המפורסם הוא הראבי"ה, שגם היה תלמידו.
יש אזכורים המייחסים לקשרים משפחתיים גם לרבי אשר בן יחיאל (הרא"ש), אך חוקרים חלוקים אם הכוונה אליו או העתקה מטקסטים אחרים.
חיבורו המרכזי נקרא "אבן העזר" או "צפנת פענח". הספר הודפס לראשונה ב־1610 בפראג ממסמכים ישנים, ומהדורות חשובות נוספו לאורך השנים, כשמהדורה מתוקנת יצאה בבני ברק בשנת תשע"ב (2012).
מטרת הספר הייתה להראות שמנהגי אשכנז, שמבוססים בין היתר על מדרשים (אסופות משניות של מדרש) ועל מסורות ארץ־ישראל, תואמים את התלמוד הבבלי ולא סותרים אותו. הראב"ן גם מזכיר פירוש חשוב על התלמוד של רבינו חננאל, וכך נחשב לאחד הראשונים בגרמניה שעושים זאת.
חיבורים נוספים שמיוחסים לו כוללים: סידור עם פירוש, קובץ מנהגים ופירוש למדרש ההלכה "ספרי". גם חיבור שנקרא "סידור רבנו שלמה" זוהה בחלק מהמקרים כעבודתו.
מופיעה גם אנקדוטה הלכתית: הראב"ן בדק התאיידות יין בכלי לאחר שהיתר לשתייה, וחולם חלום שהביאו לאסור אותו. כשגילה שטעה, פסל את היין והוא ומקבלי היתר התענו במשך יומיים.
במשך השנים היו טענות שונות לגבי השתתפותו בכתיבת התוספות (פרשנות לתלמוד), אך בדיקה בכתבי יד הראתה שמדובר בטעות והטקסט הועתק מספר אחר.
נחלקו לו כמה פיוטים וקינות על גזירות מסע הצלב, וכן חיבר שירי סליחה ופיוטים נוספים. חלק מהחיבורים עלו על הכתב או הודפסו בשנים שלאחריו.
רבי אליעזר בן נתן היה רב גדול במיינץ שבגרמניה. הוא נולד בערך בשנת 1090 ונפטר בערך בשנת 1170.
הוא היה ראש ישיבה (בית ספר ללימודי תורה). הרבה רבנים כתבו לו או ענו לו במכתבים.
כשהיה ילד אירע מסע הצלב הראשון. אחרי זה כתב קינות (שירי אבל) וספר על הרדיפות שהיו אז.
באתרים עתיקים נמצאו מצבות שאומרות שמו של הראב"ן, ומצבה של נכדתו נמצאה עם שם בתו מומונא.
חותנו היה רבי אליקים בן יוסף ממיינץ. בין קרוביו היו רבנים ידועים. נכדו המפורסם הוא הראבי"ה, שגם למד אצלו.
הספר הגדול שלו נקרא "אבן העזר". הספר הודפס לראשונה ב־1610, והודפס שוב במהדורות חדשות עד 2012.
מטרה עיקרית של הספר הייתה להראות שמנהגי אשכנז (מנהגים של יהודים בגרמניה) מתיישבים עם מה שהתלמוד אומר. (התלמוד הוא ספר גדול של הלכות וסיפורים יהודיים.)
הוא גם חיבר סידור (ספר תפילה עם פירוש), קובץ מנהגים ופירושים למדרש.
מסופר שהוא חקר שאלה על יין, טעה ואז סלף את ההיתר. אחרי שגילה את הטעות, הוא ומקבליו הצטרכו להתענות יומיים.
חיבר כמה פיוטים ושירי סליחה על האירועים הקשים של אותם הימים.