אליפות אירופה בכדורגל נשים עד גיל 19

אליפות אירופה בכדורגל נשים עד גיל 19 היא תחרות שנתית שמאורגנת על ידי אופ"א, איגוד הכדורגל האירופי.

הטורניר מיועד לשחקניות מתחת לגיל 19. הוא החל ב-1998 כתחרות לנערות עד גיל 18. ב-2002 שונה המגבלת גיל ל-19, ובאותה שנה נקבע שהאליפות תשמש גם כמוקדמות לגביע העולם עד גיל 20.


ב-2020 שונה מבנה שלבי המוקדמות לפורמט הדומה לליגת האומות. הקבוצות חולקו לשתי ליגות, ליגה A בכירה וליגה B שנייה. יש אפשרות לעלייה ולירידה בין הליגות במהלך העונה.

בכל סיבוב הקבוצות מחולקות לבתים של 4, 5 קבוצות. בכל בית נערך טורניר במדינה מארחת, ובו כל קבוצה משחקת פעם אחת מול כל יריבה. בסיום הסיבובים הראשונים והשניים, הקבוצות הראשונות בליגה A מעפילות לשלב הגמר. האחרונות בליגה A יורדות ל-B, והראשונות ב-B עולות ל-A.

בשלב הגמר משתתפות שבע הנבחרות שעלו מהמוקדמות והנבחרת המארחת. שמונה הנבחרות מתחלקות לשני בתים. שתי הנבחרות המובילות מכל בית עולות לחצי הגמר. המנצחות בחצי הגמר נפגשות בגמר, והמנצחת בו היא האלופה.

עד 2019 המבנה כלל שלושה שלבים: מוקדמות ראשוניות, שלב העילית (28 נבחרות) ושלב הגמר.


ב-20 במרץ 2012 החליטה אופ"א כי ישראל תארח את האליפות ב-2015. בעקבות כך הובטח לנבחרת הישראלית מקום בטורניר הגמר. השופטת הישראלית לילך אסולין נבחרה כאחת משתי השופטות הרביעיות של הטורניר.


בטקסט המקורי הופיעה טבלה של תוצאות עבר.

אליפות אירופה לנשים עד גיל 19 היא טורניר כדורגל שנתי. אופ"א מארגנת את הטורניר. אופ"א הוא ארגון הכדורגל של אירופה.

הטורניר התחיל ב-1998 והיה עד גיל 18. ב-2002 שינו את המקסימום ל-19. מאז 2002 האליפות גם עוזרת לבחור נבחרות לגביע העולם לנערות עד גיל 20.


מ-2020 התחרות עוברת בפורמט של שתי ליגות, A ו-B. יש עליה וירידה בין הליגות. הקבוצות מחולקות לבתים של 4, 5 קבוצות. בכל בית נערך טורניר קטן במדינה מארחת, וכל קבוצה משחקת מול כל היריבות בבית.

בסוף המוקדמות עולות ל"שלב הגמר" שבע נבחרות והנבחרת המארחת. שמונה הנבחרות מתחלקות לשתי קבוצות. שתי הראשונות מכל קבוצה עולות לחצי הגמר. אחרי חצי הגמר יש גמר שמכריע את האלופה.


ב-20 במרץ 2012 החליטה אופ"א שישראל תארח את האליפות ב-2015. לכן הנבחרת הישראלית קיבלה מקום בטורניר. השופטת לילך אסולין נבחרה לשופטת רביעית בטורניר.


במקור הופיעה טבלה של תוצאות עבר.