אליקום צונזר

אליקום צונזר (ביידיש: צונזער) נולד בוילנה במאה ה-19. במקורות מוזכרות שנים שונות ללידתו. נפטר בניו יורק ב־1913. כונה "אליקום הבדחן" והיה בדחן ומשורר ביידיש.

היה בן של נגר. בילדותו שירת כעוזר חזן. חזן = המוביל את התפילה בבית הכנסת. בגיל 16 גויס לצבא הרוסי ושוחרר אחרי שנה. עבד כחייט-רוקם בקובנה, שם החל לחרוז ולהופיע כבדחן בחתונות ובשמחות. ההצלחה שם דחפה אותו להתמקצע.

ב־1861 חזר לוילנה, וב־1862 יצא ספר שיריו הראשון. בשיריו ביקר את האצולה היהודית ששכחה את ארץ ישראל, דיבר על סבל הגולה ועל געגועים לארץ. ב־1871 מתו ארבעה מילדיו ממחלת הכולרה, ובשנה שאחרי זה מתה אשתו; בנו נהרג בתאונה. בכאב הזה כתב שירים עזים ומשפיעים.

התגורר אחר כך במינסק ועבד בעיתון ביידיש "קול העם". אחרי פרעות 1881 החל לתמוך בציונות ובתנועת ביל"ו. ב־1889 היגר לניו יורק, פתח בית דפוס והמשיך לפרסם שירים עד מותו ב־1913.

מצעירותו חיבר מנגינות וחרוזים. נודע כאלתרן, מי שממציא שורות וצלילים במקום. בחר לכתוב ביידיש, אף על־פי ששאף פעם להצלחה גם בקרב דוברים עברית. איציק מאנגר כינה אותו "משמח היהודים הגדול בדורו".

אחד משיריו הידועים הוא "די סאָכֶע" (המחרשה). השיר נפוץ בחבורות צעירות ציוניות והושר בהתכנסויות. תרגום ועיבוד עברי מאוחר יותר הפכו אותו לשיר מוכר בשם "במחרשתי".

צונזר שילב אלתור מילולי עם לחנים עממיים. פרסם למעלה מתשעים כרכים של שירים ואנתולוגיות. ספריו נדפסו בווילנה, בניו יורק ובברלין. בספרייה הלאומית בירושלים שמורים כ־40 מספריו ביידיש. מרבית יצירתו לא תורגמה לעברית, וחלק משיריו עובדו על ידי אברהם הורוויץ.

אליקום צונזר היה בדחן ומשורר שכתב ביידיש. בדחן = אדם שמצחיק ומופיע בחתונות. הוא נולד בוילנה. יש חוסר וודאות לגבי שנת לידתו. מת בניו יורק ב־1913.

אביו היה נגר. כילד עזר כחזן. חזן = מי שמוביל את התפילה בבית הכנסת. בגיל 16 לקחו אותו לצבא לזמן קצר. אחר כך עבד כתופר בקובנה. שם התחיל לשיר ולבדחן בחתונות. זה נהיה עבודתו.

ב־1862 יצא ספר שיריו הראשון. שיריו דיברו על געגועים לארץ ישראל ועל קשיי החיים בגלות. ב־1871 מתו ארבעה מילדיו מהמחלות. מחלת הכולרה = מחלה קשה שהייתה נפוצה אז. אחר כך מתה אשתו, ובנו מת בתאונה. אחרי זה כתב שירים עצובים.

הוא נישא שוב ועבר למינסק, ועבד בעיתון ביידיש בשם "קול העם". אחרי האירועים הקשים של 1881 התחבר לתנועת הציונות. ציונות = רעיון של לחזור ולעבוד בארץ ישראל. ב־1889 היגר לניו יורק ופתח בית דפוס. כתב שירים עד מותו ב־1913.

צונזר אהב להמציא לחנים וחרוזים. הוא היה אלתרן מוכשר, כלומר המציא שירים על המקום. שירו המפורסם "די סאָכֶע" הפך לשיר אהוב בקבוצות צעירות ציוניות. נח שפירא עיבד אותו לעברית בשם "במחרשתי". פרסם יותר מתשע־עשרה עשר כרכים ואפילו כ־90 ספרים ביידיש. בספרייה הלאומית יש כ־40 מספריו. כמה שירים שלו עובדו על ידי אברהם הורוויץ.