אלכסנדר וייסברג-ציבולסקי

אלכסנדר וייסברג-ציבולסקי (1901, 1964) היה פיזיקאי יהודי ממוצא אוסטרי-פולני. נולד בקרקוב, וגדל בווינה. בגיל נוער הצטרף למפלגה הסוציאל-דמוקרטית ובשנת 1927 לקומוניסטים. למד פיזיקה, מתמטיקה ואלקטרוניקה בוינה, וסיים בדיפלומה בפיזיקה שימושית ב-1929. לאחר מכן עבד כאסיסטנט באוניברסיטת ברלין.

ברלין הייתה מרכז של אנשי רוח רבים, וביניהם ברטולט ברכט וארתור קסטלר. רבים מהם ראו בברית המועצות מענה לנאציזם. מתוך אידיאליזם עבר וייסברג במרץ 1931 עם אשתו לברית המועצות. הוא עבד במכון לפיזיקה שימושית בחארקוב, עסק בהפרדת גזים, ייסד ועורך עיתון פיזיקלי סובייטי והיה מדען בולט בתחומו.


טיהורים הגדולים היו סדרת מעצרים המוניים ומשפטים פוליטיים נגד חשודים שסטלין קבע. רבים נעצרו, הועמדו למשפטים והשפטו לעשרות שנות מאסר או למוות. גם וייסברג התפכח מאשליותיו בעקבות הרעב באוקראינה וממעשי הטרור. ב-1 במרץ 1937 נעצר. הוא נחקר בעינויים וחתם על וידויים כפויים, שלאחר מכן חזר בו מהם.

פניות בינלאומיות רבות לא עזרו. ארתור קסטלר וחתני פרס נובל פנו לסטלין ולתובע הכללי, וגם אלברט איינשטיין שלח מכתב, אך ללא הצלחה. וייסברג נשלח להליכים ממושכים, ונחשף לדרכי החקירה והמשפט הסובייטיות.


לאחר שלוש שנים במעצר, בעת שהליכי משפטו נמשכו, הוסגר וייסברג על ידי הסובייטים לידי הנאצים בתחילת המלחמה. ההסגרה אירעה במסגרת שיתוף פעולה זמני בין ברית המועצות לגרמניה שנקבע בהסכם ריבנטרופ, מולוטוב. ההסגרה בוצעה בגשר על נהר הבוג ליד ברסט ליטובסק.

הנאצים העבירו אותו בכלאים בפולין. יהודים מתוך הקבוצה הופרדו ונשלחו לכלא בלובלין. לאחר כשבועות שוחרר וייסברג וחזר לקרקוב. שם נאלץ לעטות סרט שרוול עם מגן דוד, אות כפוי שהיה מוחל על יהודים אז.

הוא ניסה לקבל עזרה מאיינשטיין, ששיחזר מאמצים לסייע לו להגר למנילה, אך המהלך לא צלח. ב-21 במרץ 1941 רוכזו יהודי קרקוב בגטו. וייסברג נכלא בו, אך הצליח לברוח ולשהות בגטאות של בוכניה וטרנוב, ובסופו של דבר הגיע לגטו ורשה.

בשנים ההן חש סכנה קבועה מהשלטון ומהמלשינים. סופיה ציבולסקי, אישה פולנייה משכילה, הסתירה אותו. ב-4 במרץ 1943 הוגש עליו הלשנה ונעצר על ידי הגסטפו, משטרת הביטחון של הנאצים. הוא נשלח לכלא ולמחנה עבודה, וממנה נמלט בעזרת מנהל עבודה גרמני. לאחר מכן השתתף במרד גטו ורשה והסתתר שוב אצל סופיה.


עם סיום המלחמה נשא וייסברג את סופיה לאישה והוסיף את שמה לשם משפחתו, ציבולסקי. המהלך נועד גם להסתיר את זהויותיהם מפני אנשי הנ.ק.ו.ד. בשנת 1946 עזבו בני הזוג את פולין והגיעו לשוודיה. משנת 1951 חיו בלונדון.


בשנת 1952 פרסם וייסברג את זכרונותיו בשם "קשר השתיקה". הספר מתאר פרטי מעצרו, חקירות בעינויים, וידויים כפויים והליכים מבוימים בטיהורים הגדולים. זו עדות ישירה של נאשם במשפטי הראווה הסובייטיים. הספר הופיע בהקשר של ספרים אחרים שהתעמתו עם האידיאל הסובייטי, כמו האנתולוגיה "The God That Failed" (1950).

בשנת 1953 תורגמו שני הספרים לעברית וגררו עניין רחב בישראל. פרסומם הגיע בעיתוי של רגישות פוליטית, לאור משפטי הראווה בצ'כוסלובקיה וניתוק היחסים הדיפלומטיים בין ברית המועצות לישראל. במרץ 1953 מת סטלין, והאירועים הללו הגבירות את הדיון הציבורי.


בשנות החמישים פגש וייסברג את יואל ברנד, נציג ועד ההצלה שהגיע מטורקיה עם הצעה לשחרור יהודים בתמורה לציוד צבאי ומשאיות. וייסברג הקליט וכתב את סיפורו של ברנד, והוציאו לאור ב-1958 בשם "בשליחות נידונים למוות".

אלכסנדר וייסברג-ציבולסקי נפטר בפריז בשנת 1964.


קשר השתיקה, רוסיה בכור ההיתוך של הטיהור. הוצאת דרור, 1953.

בשליחות נידונים למוות. הוצאת עיינות, 1958.

אלכסנדר וייסברג-ציבולסקי נולד בקרקוב ב-1901. הוא היה פיזיקאי. בגיל צעיר למד בווינה ועבד גם בברלין. ב-1931 עבר עם אשתו לברית המועצות כדי לעבוד כמהנדס ומדען.


טיהורים הגדולים, מעצרים רבים ומפחידים בברית המועצות. וייסברג נעצר ב-1937. הוא עבר חקירות קשות וחתם הודאות כפויות, כלומר הודיע דברים תחת לחץ.


בתחילת המלחמה הסובייטים נתנו את וייסברג לנאצים. הגסטפו, משטרת הרדיפה של הנאצים, עצרה אותו. הוא שוחרר לאחר זמן וחזר לקרקוב. יהודי קרקוב נאלצו לגור בגטו, מקום קטוע שבו אסרו עליהם לצאת.

וייסברג ברח מהגטו והסתתר בגטאות אחרים. אישה בשם סופיה ציבולסקי הסתירה אותו לבטחון. ב-1943 הלשינו עליו והוא נעצר שוב. הוא ברח ממחנה עבודה בעזרת מנהל גרמני, והשתתף במרד גטו ורשה. לאחר מכן הסתתר שוב עד תום המלחמה.


לאחר המלחמה הוא נישא לסופיה והוסיף את שמה לשם משפחתו. ב-1946 הם יצאו מפולין והגיעו לשוודיה. מ-1951 הם גרו בלונדון.


וייסברג כתב ספר על מה שעבר עליו בברית המועצות. הספר נקרא "קשר השתיקה" ופורסם ב-1952. הוא תיאר את המעצר והחקירות שראה.


בשנות החמישים סיפר וייסברג את סיפורו של יואל ברנד. ברנד ניסה למצוא דרך להציל יהודים בזמן המלחמה. הסיפור פורסם ב-1958 בספר "בשליחות נידונים למוות".

אלכסנדר וייסברג-ציבולסקי נפטר בפריז ב-1964.


קשר השתיקה. הוצאת דרור, 1953.

בשליחות נידונים למוות. הוצאת עיינות, 1958.