אלכסנדר סוורוס

אַלֶכְּסַנְדֶּר סֶוֶורוּס (1 באוקטובר 208, מרץ 235) היה קיסר רומא בין 222 ל-235. שמו הרשמי כלל את התארים מַרְקוּס אָוּרֶלְיוּס סֶוֶרוּס אַלֶכְּסַנְדֶּר אָוּגוסטוס.

נולד בשם בסיאנוס בערקה קיסריה, באזור של היום לבנון, ליד טריפולי. אמו, יוליה ממאיה, הייתה דודתו של הקיסר אלאגבאלוס. כשהיה בן 13 סבתו שכנעה את אלאגבאלוס לאמץ אותו ולמנותו יורש.

חיל המשמר הפרטוריאני (היחידה שעמדה בקרבת הקיסר ושמרה עליו) הרג את אלאגבאלוס, והחליף אותו באלכסנדר בן ה-14 בשנת 222. מכיוון שהוכתר צעיר, אמו השפיעה עליו מאוד במשך כל שלטונו.

יוליה גם סידרה לו נישואין למשפחת אצולה עשירה. אחר כך היא הגיעה לכך שגירש את אשתו, והוא לא נישא שוב.

אלכסנדר נתן מעמד סנאטורי לחלק מהחיילים ולמקורביו. אחד הבולטים היה אולפיאנוס, משפטן מפורסם, שנכנס למעגל השלטון. אולפיאנוס הפעיל מדיניות חסכונית כדי לשמור על אוצר הקיסר, בניגוד לפזרנות קודמת.

למרות החיסכון, הייתה שיפור ברווחת העם: חילק בשר ושמן, שיקם מבני ציבור, נתן כסף לחקלאים ומתנות לתושבים. היחס לפרובינציות השתפר והמעמד של הסנאט גדל. מצד שני, הקיצוצים בצבא והמשמעת הקפדנית עוררו מרידות, שבמהלכן אירעו אלימות והרוגים. אלכסנדר אף הזהיר את ההיסטוריון דיו קסיוס להתרחק מרומא בתקופות הסוער.

במזרח עלתה שושלת סאסאנית חדשה בראשות ארדשיר, שאיחדה את פרתיה ופרס. ארדשיר תקף את השטחים שבידי רומא. אלכסנדר שלח תחילה איגרת איום, אך ארדשיר התכונן למלחמה.

נשלחו שלוש משלחות רומיות למלחמה. אלכסנדר פיקד על המשלחת השלישית ויצא למסע למסופוטמיה. לאחר מערכה קשה החליט לסגת לתכנון התקפה מחודשת. תנאי האקלים פגעו בצבא והרבה חיילים מתו. הוא נסוג לאנטיוכיה בסוריה. גם הסאסאנים קיררו את ההתקפות, ואז חזר אלכסנדר לרומא וחגג ניצחון.

כשחזר מהמזרח פרצו פלישות של שבטים גרמאנים וכמעט הגיעו לאיטליה. אלכסנדר יצא לגרמניה וניסה לשלם זהב כדי להרגיע את השבטים. החיילים ראו בכך פחדנות וכעסו. באזור מיינץ של היום התנקשו בו בעת ששכן באוהלו ב-18 או 19 במרץ 235. גם אמו נרצחה.

מקסימינוס, מצביא צבאי, עלה במקומו לכיסא הקיסר והמשיך להלחם בשבטים.

אלכסנדר נזכר כאחד הקיסרים ה"טובים", שתרמו לפריחה קצרה באימפריה. חלק מן ההיסטוריונים רואים בו קיסר חשוב.

היה סובלני כלפי דתות שונות. לפי ההיסטוריה אוגוסטה, כיבד את חוקי היהודים ואפשר לנוצרים לחיות בשלווה. תושבי אנטיוכיה ואלכסנדריה לעגו לו וקראו לו כינויים שקשורים בקשרו ליהודים.

נאמר כי בניין ליד ארמונו שימש למנוחה ותפילה בבקרים, והיו בו פסלים של קיסרים ונפשות שהוא העריך, למשל אפולוניוס איש טיאנה, ישו, אברהם ואורפאוס. כמו כן הוא פרסם שמותם של ממונים כדי למנוע חשדות, ואימץ כלל מוסרי שנאמר על ידי הלל: "אשר אינך רוצה שיעשו לך, אל תעשה לזולתך".

אַלֶכְּסַנְדֶּר סֶוֶרוּס נולד ב-1 באוקטובר 208. הוא היה קיסר רומא מ-222 עד 235.

נולד בערקה קיסריה, ליד טריפולי של היום. אמו יוליה ממאיה הייתה קרובה לקיסר הקודם. כשהיה בן 14 אימצו אותו והפכו אותו לקיסר.

הוא נשלט הרבה על ידי אימו. היא סידרה לו נישואים ואז גרשה את אשתו.

אולפיאנוס היה משפטן חשוב ועזר לממשל. הם קיצצו בהוצאות ושמרו על הכסף. יחד עם זאת חילקו אוכל ושיפצו מבנים לתושבים.

ממלכה חדשה בפרס, בראשות ארדשיר, תקפה שטחים שהיו אצל רומא. אלכסנדר שלח שלוש משלחות לצבא. הוא הוביל אחת מהן במסופוטמיה. מזג אוויר קשה פגע בחיילים והוא נסוג לאנטיוכיה. כשהסכנה נרגעה חזר לרומא וחגג.

כששב פרצו שבטים גרמאנים לאיטליה. אלכסנדר רצה לשלם להם כדי שיעזבו. החיילים כעסו והרגו אותו ב-18 או 19 במרץ 235. גם אמו נרצחה.

היה פתוח וסובלני לדתות שונות. נהג לכבד את חוקי היהודים ואיפשר לנוצרים לחיות בשקט. הוא גם השתמש בכלל מוסרי של הלל: "אשר אינך רוצה שיעשו לך, אל תעשה לזולתך".