אלן סמית'י הוא קרדיט, כלומר שם שמופיע בתור הבמאי, שמופיע כאשר במאי מסרב לחתום על סרט. הבמאי הראשון שביקש להשתמש בשם הזה היה דון סיגל. זה קרה בסרט "מותו של אקדוחן" משנת 1969. הסרט החל בבימויו של במאי אחר, אותו פיטרו לאחר סכסוך עם השחקן ריצ'רד וידמרק. סיגל הושאל לסיים את העבודה והוא גם נתקע בעימות עם וידמרק. בסופו של דבר סיגל לא רצה שיופיע שמו, וביקש מאיגוד הבמאים של אמריקה (האיגוד שקובע מי רשאי לקבל קרדיטים) שייתן קרדיט בדוי, "אלן סמית'י".
במשך כשלושים שנה השימוש בשם הפך למקובל במקרים דומים. אם ויכוח בין במאי, שחקן או אולפן הוביל לכך שהבמאי לא ראה את התוצאה הרצויה, ניתן היה לבקש את השם הבדוי. דוגמה בולטת היא דייוויד לינץ' בסרט "חולית". גרסה מורחבת נערכה ללא אישורו, והבמאי סירב לשאת את שמו על הגרסה הארוכה יותר.
לאחר ששם זה הפך למוכר לציבור, בשנת 2000 איגוד הבמאים הפסיק לאפשר שימוש ב"אלן סמית'י". האיגוד דורש שאם יש מחלוקת דומה, יימצא שם בדוי ייחודי לכל פרויקט. למרות ההגבלה, יש מקרים נדירים שבהם השם המשיך להופיע.
אלן סמית'י הוא שם בדוי שמופיע במקום שם הבמאי. קרדיט זה משמש כשבמאי לא רוצה את שמו על הסרט. הפעם הראשונה הייתה ב-1969. הבמאי דון סיגל סיים סרט אחרי מריבה עם השחקן ריצ'רד וידמרק. סיגל ביקש לשים שם בדוי במקום שמו.
לאחר מכן שם זה שימש שנים רבות כאשר במאים לא אהבו את הגרסה הסופית. למשל, דייוויד לינץ' סירב לשאת את שמו על גרסה מורחבת של הסרט "חולית".
בשנת 2000 איגוד הבמאים אסר להשתמש עוד בשם הזה. היום מבקשים שם בדוי חדש לכל סרט. למרות זאת, לעתים עדיין רואים את אלן סמית'י בכמה סרטים.
תגובות גולשים