אלסנדרו סקרלטי

אלסנדרו סקרלטי (1660, 1725) היה מלחין בתקופת הבארוק. הוא נודע בעיקר באופרות ובקנטטות קאמריות, שהיא שירה קצרה לקול יחיד עם ליווי כלי קשת או צ'מבלו (כלי מקלדת דומה לפסנתר מוקדם). נחשב למייסד האסכולה הנאפוליטנית באופרה. הוא היה אביהם של דומניקו ופייטרו פיליפו סקרלטי.

נולד בסיציליה, בטראפאני או בפלרמו. יתכן שלמד אצל ג'אקומו קריסימי ברומא. הפקת אופרה ברומא ב-1679 הביאה לחסות של המלכה כריסטינה ומשם מונה למאסטרו די קאפלה, כלומר המנהיג המוזיקלי של חצר מוזיקלית.
בשנים מאוחרות יותר שירת בנאפולי וכתב הרבה אופרות למופעים רשמיים. עזב את נאפולי ב-1702. בתקופה זו עבד גם אצל פרדיננדו דה מדיצ'י והחשמן פייטרו אוטובוני, וב-1703 התמנה למאסטרו די קאפלה בבזיליקה סנטה מריה מג'ורה ברומא.
לאחר מסעות לוונציה ואורבינו חזר לנאפולי ב-1708 והיה שם עד 1717. ברומא ביסס את הצלחתו בתיאטרון קפראניקה עם אופרות חשובות בשנים 1718, 1721, וחיבר מיסה גדולה לכבוד סנטה צ'צ'יליה ב-1721. יצירתו האחרונה הייתה כנראה סרנדה בלתי גמורה משנת 1723. מת בנאפולי ב-1725.

המוזיקה שלו יוצרת גשר בין הבארוק הווקאלי של המאה ה-17 לבין האסכולה הקלאסית של המאה ה-18. באופרותיו המוקדמות (כמו Gli Equivoci ב-1679 ו-L’Honestà negli amori ב-1680) ניכרת שמירה על רצ'יטטיבים, חלקים מדוברים-שיריים שבונים את העלילה, ואריות קצרות ומובנות, לעתים עם ליווי צ'מבלו בלבד.
בסביבות 1686 חיזק את צורת האוברטורה האיטלקית והעדיף לעתים פורמט הדה קאפו (חזרה חלקית של הלהיט). אופרות בולטות מימיו הן La Rosaura (1690) ו-Pirro e Demetrio (1694).
מאז 1697 הלחין באריה ובהרמוניה קצבית מהירה יותר, השתמש באבובים ובחצוצרות ובהרמוניות משוכללות יותר. Mitridate Eupatore (וונציה, 1707) נחשבת ליצירת המופת שלו, מתקדמת מבחינה טכנית ואינטלקטואלית.
האופרות המאוחרות מרומא מציגות סגנון פיוטי יותר, דרמטיות חזקה וליווי תזמורתי מודרני, כולל שימוש בקרנות. מלבד האופרות חיבר יותר מ-500 קנטטות קאמריות, יצירות קצרות לקול יחיד, שהן ביטוי אינטלקטואלי חשוב בעבודתו.
מעט מהמוזיקה הכנסייתית שלו שרדה; המיסה הגדולה לסנטה צ'צ'יליה מ-1721 היא יוצאת דופן בממדיה. המוזיקה האינסטרומנטלית שלו נחשבת פחות חדשנית מהיצירות הווקאליות.

אלסנדרו סקרלטי נולד ב-1660 ומת ב-1725. הוא היה מלחין איטלקי מתקופת הבארוק. הוא כתב הרבה אופרות ושירים לקול אחד.

נולד בסיציליה. הוא עבד ברומא ובנאפולי. המלכה כריסטינה תמכה בו.
הוא היה מנהל המוזיקה של חצר ושירת בכנסיות חשובות. בשנותיו האחרונות כתב אופרות מוצלחות ברומא. הוא מת בנאפולי.

המוזיקה שלו חיברה בין סגנונות ישנים לחדשים. אופרותיו המוקדמות כוללות חלקים מדוברים שנקראים רצ'יטטיבים. רצ'יטטיב הוא דיבור מוזיקלי שמעביר את העלילה.
הוא חיבר גם קנטטות קאמריות. קנטטה היא שיר קצר לסולן עם ליווי כלי נגינה.
המיטב שלו הוא האופרה Mitridate Eupatore מ-1707. בשנותיו המאוחרות המוזיקה שלו הפכה פיוטית יותר ועם תזמורת עשירה.
המיסה הגדולה שלו לכבוד סנטה צ'צ'יליה נכתבה ב-1721.