אלפונס רטיסבון

אלפונס רטיסבון (1814, 1884) נולד בשטרסבורג במשפחה יהודית אמידה. לאחר לימודי משפטים, התארס ועבר לטייל במזרח לפני הנישואים.
ברומא הכיר גוסטב דה בוסייר ואת אחיו תיאודור, שהמיר את דתו לנצרות קתולית קודם לכן. אלפונס כינה אז את הנצרות אמונה טפלה, והשתתף בשיחות רבות שעסקו באמונה.

הסיפור של "מדליית הפלא" החל במראה של מריה שהתרחש לנזירה קתרין לאבור בפריס ב-1830. המדליה מציגה את מריה עם ידיים פרושות, צלב ואות M, ו-12 כוכבים שמייצגים את השליחים. לפי הדיווחים, המדליה נחשבה למקור של ריפוי ואמונה.

ב-20 בינואר 1842 ביקר רטיסבון בכנסייה ברומא. כשהיה לבד ראה חיזיון של מריה. הוא תיאר ראייה פתאומית של אור, תחושת סליחה והבנה דתית עמוקה. לאחר החוויה הוטבל לנצרות, התהליך של המרת דת ליהדות לנצרות, והוסיף לשמו את השם מריה.
התנצרותו גרמה לקרע עם משפחתו, לפיטורין מהבנק ולניכור מהיורשויות, אך הוא הביע שאין בו צער על החלטתו.

ב-1843 סייע להקים יחד עם אחיו תיאודור את "אחיות גבירתנו מציון" (אחיות ציון). הוא הוסמך לכמורה ב-1847 והצטרף לישועים. בהמשך, עם אישור האפיפיור, עזב את הישועים והקדיש את חייו לעבודה בין יהודים ולקידום פעילות נוצרית.
בשנת 1855 עבר למסד את האחווה בירושלים. הוא הקים מנזרים, בתי יתומים ובתי ספר, בין השאר ברובע המוסלמי ובעין כרם. במוסדות אלה העניקו החינוך ותמכו בפליטות מרוניות מלבנון.

אחרית חייו עבר רטיסבון בבית היתומים שייסד. הוא התאפיין בצניעות, סדר והתמסרות לתפילה ולעבודה רוחנית. חולים וטיפולים פגעו ביכולתו לקרוא, והוא המשיך לומר תפילות שנשארו על לשונו.
אפוטרופוסים ותיאורים של מטפלים תארו אותו כאדם רוחני, חסְדִי ובעל עומק פנימי.
רטיסבון נפטר בירושלים במאי 1884 ונקבר בבית הקברות בעין כרם. על מצבתו חקוקה המילה "Maria", וליד המצבה עמד פסל מריה בדמותה כפי שנתגלתה לו בחיזיון.

אלפונס רטיסבון נולד ב-1814 בעיר שטרסבורג. הוא היה מבית יהודי עשיר. אחרי לימודים הוא טייל ברומא.

נזירה בשם קתרין ראתה חיזיון של מריה, אמו של ישו. היא ביקשה ליצור מדליה שאנשים יוכלו להחזיק בתפילה. המדליה נקראה "מדליית הפלא".

בכנסייה ברומא ראה אלפונס חיזיון של מריה. חיזיון זה שינה אותו. הוא הוטבל לנצרות. "להטביל" זאת אומרת: לקבל דת חדשה.
משפחתו נעלבה והוא הפסיד את עבודתו וכספו.

אלפונס וסוֹמדוֹ תיאודור עזרו להקים קבוצת נזירות שנקראה "אחיות ציון". הנזירות פתחו מנזרים, בתי יתומים ובתי ספר בירושלים.
הן טיפלו בילדות ובלנות שנזקקו לעזרה.

אלפונס חי את ימיו האחרונים בבית היתומים. הוא התפלל הרבה והיה שקט ופשוט. הוא נפטר ב-1884 ונקבר בעין כרם. על מצבתו חקוקה המילה "Maria".