אלפרד דרייפוס

אלפרד דרייפוס (1859, 1935) היה קצין יהודי בצבא צרפת. הוא נולד במילוז שבאלזס למשפחה עשירה, ועבר עם המשפחה לפריז אחרי מלחמת צרפת, פרוסיה. המלחמה והשלטון הפרוסי באזור השפיעו על החלטתו להתגייס.

הוא החל לימודים צבאיים ב-1877 והתקדם בדרגות: לויטננט ב-1885 וקפיטן ב-1889. ב-1 בינואר 1893 נכנס בצו מפקדו למטה הכללי, והיה הקצין היהודי היחיד שם.

בשנת 1894 נתפס מסמך צבאי סודי שנשלח לשגרירות גרמניה. העדויות שהובילו להרשעת דרייפוס היו חלשות. מאוחר יותר התברר כי פרדיננד אסטרהאזי היה המדליף. למרות זאת, הממסד הצבאי האשים את דרייפוס בריגול (העברת סודות לאויב) ובבגידה. בבית דין צבאי הוצגו ראיות סודיות שלא הוצגו להגנה, והוא הורשע ונידון למאסר עולם והוגלה לאי השדים, איי כלא מרוחקים.

ב-5 בינואר 1895 נערך טקס פומבי שבו נשללו מדרגותיו. משפחתו, בראשות אחיו מתייה, נאבקה לבטל את גזר הדין. ב-13 בינואר 1898 פרסם הסופר אמיל זולא את המכתב הפומבי "אני מאשים...!". זולא האשים את הרשות בהוצאת דיבה מכוונת; גם הוא נדון על כך.

ב-1899 נערך משפט חוזר. דרייפוס שוב נמצא אשם, אך עונשו הוקל לעשר שנות מאסר. לאחר עשרה ימים הוא קיבל חנינה (שחרור רשמי מהעונש) בתנאי שלא יעתור על החלטת בית הדין. מאיונו מאי השדים כתב לאשתו שהוא משאיר לילדיו את כבודו.

ב-1904 דרייפוס דרש חקירה נוספת. ב-12 ביולי 1906 הכריז בית המשפט לערעורים כי הוא חף מכל פשע. הוא הוחזר לצבא וקודם לדרגת מייג'ור (רב-סרן). בנימוקי הכבוד הוענק לו גם אות אביר לגיון הכבוד (עיטור כבוד צרפתי). בעיות בריאות מהשבי אילצו אותו לפרוש ב-1907.

ב-1908 נורה קלות בידו בניסיון התנקשות במהלך טקס הנצחת אמיל זולא. במלחמת העולם הראשונה התנדב כשליתננט-קולונל (סגן-אלוף) ושירת גם בחזית. לאחר המלחמה הוענקה לו דרגת "קצין" בלגיון הכבוד.

אלפרד דרייפוס מת ב-12 ביולי 1935 ונקבר בבית הקברות מונפרנאס. בנו פייר שירת גם הוא בארטילריה במלחמת העולם הראשונה וקיבל את צלב המלחמה. נכדתו, מדלן לוי, נרצחה במחנה אושוויץ.

ארכיונו נשמר בספרייה הלאומית (ARC. Ms. Var. 548).

ב-2025 הכריז נשיא צרפת עמנואל מקרון על יום זיכרון לאומי לזכר דרייפוס ולמאבק באנטישמיות, שיחול מדי שנה ב-12 ביולי. ב-13 ביולי 2025 אישרה האספה הלאומית פה אחד להעלות את דרגתו לדרגת בריגדיר גנרל, בכפוף לאישור הסנאט. ב-18 בנובמבר 2025 נחתם הצו שמעלה אותו לדרגה זו, 131 שנים אחרי הרשעתו.

ז'ורז' מלייס ביים סרט על דרייפוס כבר ב-1899. ב-1937 יצא הסרט הביוגרפי על אמיל זולא, שזכה באוסקר. בתיאטרון הוצגו עלילות על הפרשה, כולל הצגה בהבימה ב-1946 ומחזות מודרניים יותר.

ב-1994 הונפק בול ישראלי לציון 100 שנים לפרשה. ב-2014 פורסם הרומן "קצין ומרגל" מאת רוברט האריס, על תפקיד קולונל פיקאר בחשיפת הבוגד. הרומן עובד לסרט של רומן פולנסקי, "J'accuse", שיצא ב-2019.

ב-28 בנובמבר 2018 הוסר הלוט מעל פסל של דרייפוס בתל אביב. הפסל הוא העתק של פסל מפריז, ומציג אותו עומד זקוף ומניף חרב שנשברה בטקס השפלה.

אלפרד דרייפוס (1859, 1935) היה קצין יהודי בצבא צרפת. הוא נולד באלזס ועבר לפריז אחרי מלחמה. כשהיה קצין, האשימו אותו בריגול. ריגול פירושו: להעביר סודות לאויב.

בשנת 1895 הושפל בטקס ציבורי ונשללו ממנו הדרגות. הוא נשלח לאי השדים. אי השדים הוא אי־כלא רחוק.

משפחתו נאבקה להוכיח שהוא חף. ב-1898 הסופר אמיל זולא כתב את המכתב המפורסם "אני מאשים" וחשף את העוול. זולא נקנס על כך.

ב-1899 נערך משפט נוסף. דרייפוס הורשע שוב, אבל שוחרר בחנינה. חנינה היא שחרור רשמי מהעונש.

ב-12 ביולי 1906 בית משפט קבע שדרייפוס חף מכל פשע. הוא חזר לצבא וקיבל תואר מייג'ור. גם קיבל אות כבוד צרפתי שנקרא לגיון הכבוד (מדליה חשובה).

במלחמת העולם הראשונה שירת שוב בצבא בדרגת לויטננט-קולונל. הוא מת ב-1935 וקבור בפריז. בני משפחתו גם שירתו בצבא. נכדתו מדלן לוי נרצחה במחנה ריכוז נאצי; זהו דבר קשה מאוד שקרה ליהודים בזמן המלחמה.

ב-2025 הכריז נשיא צרפת על יום זיכרון לדרייפוס ב-12 ביולי. בשנים האלה העלו אותו לדרגת בריגדיר גנרל.

עוד ב-1899 ביים ז'ורז' מלייס סרט על דרייפוס. ב-1937 יצא סרט על אמיל זולא שקיבל פרס חשוב. ב-1994 הונפק בול לכבוד מאה שנים לפרשה.

בשנים האחרונות יצא ספר בשם "קצין ומרגל" על אדם שגילה את האמת. הספר עובד לסרט ב-2019 בשם "J'accuse". בתל אביב הוצב פסל של דרייפוס והוסרו עליו כיסוי ב-2018.