אלפרד קורטו

אלפרד דני קורטו (1877, 1962) היה פסנתרן ומנצח צרפתי. נודע בפרשנות הפיוטית שלו ליצירות התקופה הרומנטית.

קורטו נולד בניון שבשווייץ דוברה צרפתית. למד בקונסרבטואר של פריז, בית ספר למוזיקה, אצל אמיל דקומב ולואי דיאמר. זכה בפרס ראשון בשנת 1896. הופעת הבכורה שלו הייתה ב־1897 עם תזמורת קולון, בה ניגן את הקונצ'רטו השלישי של בטהובן.

בין 1898 ל־1901 עבד בפסטיבל ביירוית כמאמן מקהלה ואז כעוזר מנצח. (מנצח = מי שמוביל תזמורת או אופרה). ב־1902 ניצח על הבכורה הפריזאית של דמדומי האלים מאת וגנר. הוא ייסד חברת קונצרטים לשם קידום יצירות כמו פרסיפל, המיסה סולמניס של בטהובן והרקוויאם של ברהמס, וגם יצירות חדשות של מלחינים צרפתים.

כמוזיקאי קאמרי, הקים ב־1905 את שלישיית קורטו עם ז'אק טיבו ופבלו קזלס. השלישייה הייתה בלטת התקופה. בין השנים 1907, 1923 לימד בקונסרבטואר של פריז. תלמידיו כללו קלרה הסקיל ודיונו ליפאטי. ב־1919 הקים את École Normale de Musique בפריז; קורסיו בפרשנות, איך מפרש ונוגע ביצירה, הפכו לאגדה.

בתקופת מלחמת העולם השנייה תמך במשטר וישי וקיבל את עיטור "מסדר פרנציסקה" של וישי. ניגן גם בקונצרטים בחסות הנאצים. אחרי המלחמה נחשב לפרסונה נון גראטה, נאסר עליו להופיע במשך שנה ותדמיתו נפגעה.

כפסנתרן התפרסם במיוחד בפרשנויות לשופן ולשומאן. ערך פרטיטורות (הפרדת התווים של היצירה) והוסיף הערות טכניות ופרשניות. למרות הערכת רבים, הקלטותיו כללו לפעמים תווים שגויים, כמו אצל פסנתרים מפורסמים אחרים. קורטו נפטר בלוזאן, שווייץ.

קורטו נחשב לאחד המוזיקאים הבולטים במאה ה־20. הוא סימל סגנון פרסונלי וסובייקטיבי, שהעדיף אינטואיציה ורוח אותנטית על פני טכניקה מושלמת. הקלטותיו נחשבות למסמכי פרשנות חשובים.

אלפרד קורטו (1877, 1962) היה פסנתרן ומנצח. הוא ניגן בעיקר מוזיקה רומנטית.

קורטו נולד בניון שבשווייץ. למד במוסד למוזיקה בפריז. בשנת 1896 קיבל פרס חשוב. הופעת הבכורה שלו הייתה ב־1897 עם תזמורת.

ב־1905 הקים שלישיית פסנתר עם כנר וצ'לן. השלישייה הפכה לפופולרית. הוא גם לימד תלמידים רבים והקים בית ספר למוזיקה בפריז ב־1919. קורטו נסע והופיע בכל העולם.

במלחמת העולם השנייה תמך בצד של וישי. אחרי המלחמה אסרו עליו לנגן פומבית לשנה וזה פגע במוניטין שלו.

קורטו זכה לשבחים על הנגינה הרגשית שלו בשופן ובשומאן. הקלטותיו נשמרו ואתן עדיין שומעים היום. קורטו מת בעיר לוזאן בשווייץ.