אמברוזיוס

אמברוזיוס (בלטינית: Ambrosius) נולד בסביבות 337, 340 ומת ב־4 באפריל 397. הוא גדל בטרייר ובילה חלק מלימודיו ברומא, שם למד משפטים. ב־372 מונה למושל של צפון איטליה וישב במילאנו.

ב־374 נבחר לתפקיד ההגמון (בישוף) של מילאנו כפשרה בין קבוצות דתיות שקראו ניגודים. בזמן הבחירה הוא לא היה עדיין מבותר (בכהונה נוצרית), אבל הוטבל לנצרות וקודם במהירות לדיאקון (סמל תפקיד כנסייתי), כומר ובישוף בתוך ימים ספורים. למרות תפקידו הדתי, המשיך לעסוק בענייני מדינה וחי בפשטות. הוא חילק את רכושו לעניים והיה נואם, משורר ושופט מוכשר.

אמברוזיוס נלחם בעיקר באריאנים, קבוצה שהחזיקה בדעות שונות על טבעו של ישו. הוא השפיע מאוד על הקיסר המזרחי תאודוסיוס הראשון. כשהקיסר ציווה לשקם בית כנסת שנחרב אחרי מהומות, אמברוזיוס התנגד וטען שזה פוגע בכבוד הדתי שלו. במקרה אחר, לאחר שאלפי תושבים נהרגו בסלוניקי, דרש אמברוזיוס שתאודוסיוס יכפר בפומבי. הוא אף חסם את כניסת הקיסר לקתדרלה עד שביקש מחילה.

השפעתו הדתית נגעה גם לקיסר המערבי גרטיאנוס, שהכריז ב־380 כי החלטות ועידת ניקיאה מחייבות. ב־381 ניצחו הקתולים את האריאנים בוועידת קונסטנטינופול, ולאחר מכן הושפעו גם החלטות שנגעו לסמלי ציבור כמו אנדרטת הוויקטוריה. המחלוקת בין אריאנים למתנגדים זכתה גם לממד אתני, כשהאריאנים היו נפוצים בקרב קבוצות גרמאניות.

בשנת 387 הטביל אמברוזיוס את אוגוסטינוס לנצרות. בדעותיו התאולוגיות שילב רעיונות מפיונים עתיקים, מקורות יהודיים ומכתבי הוגים רומיים ויווניים כמו סנקה וקיקרו. הוא נחשב לאחד מאבות הכנסייה ואחד מארבעת הדוקטורים הראשונים שלה.

אמברוזיוס נולד בערך ב־337, 340 ומת ב־397. הוא היה מושל שחי במילאנו.

ב־374 בחרו אותו להיות הבישוף של מילאנו. בישוף זה מנהיג דתי בעיר. אז הוא הוטבל לנצרות והתקדם במהירות בתפקידים הכנסייתיים. הוא חי בפשטות ונתן הרבה כסף לעניים.

אמברוזיוס נאבק בקבוצה שנקראה אריאנים. אריאנים חשבו דברים שונים על ישו. הוא דיבר חזק נגד הרעיונות שלהם והשפיע על הקיסר תאודוסיוס.

כשהיו מהומות ונהרגו אנשים בסלוניקי, אמברוזיוס דרש מהקיסר שיבקש סליחה בפומבי. הוא גם חסם את כניסת הקיסר לכנסייה עד שביקש מחילה.

ב־387 הטביל אמברוזיוס את אוגוסטינוס. הוא עשה הרבה כדי לעצב את מה שהכנסייה מאמינה. אנשים מחשיבים אותו לאחד מאבות הכנסייה.