אמיל שארטייה

אמיל אוגוסט שארטייה (3 במרץ 1868, 2 ביוני 1951), הידוע בשם העט אלן (Alain), היה פילוסוף, כלומר חושב שעוסק בשאלות גדולות על החיים והחברה, ועיתונאי צרפתי.
נולד בכפר מונטאן-או-פרש שבנורמנדי. בהיותו בן 13 התחיל ללמוד בתיכון באלנסון. ב-1892 קיבל תואר מוסמך בפילוסופיה ולימד פילוסופיה בבתי ספר תיכוניים בערים כמו לוריינט, פונטיבי, רואן ופריז.
מ-1903 החל לפרסם מאמרים שבועיים בעיתון תחת כינויו "אלן". מאז 1906 פרסם טקסטים קצרים על ספרות ומדיניות. רובם דנו בהתנגדות למלחמה ובחשש מכוחה של המדינה.
למרות התנגדותו למלחמה, התגייס במלחמת העולם הראשונה ושימש כמפקד בחיל התותחנים (יחידה שאחראית על תותחים). נפצע ושוחרר ב-1917. ב-1921 פרסם את הספר "המלחמה אשמה", שנכתב בהשפעת חוויותיו מהמלחמה.
השקפתו הפילוסופית הושפעה מאפלטון, דקארט, קאנט ואוגוסט קונט. הוא קרא לחשיבה הגיונית ולהימנעות מדעות קדומות. הוא לא הצטרף לאסכולה מסוימת, והדגיש פתרונות מעשיים לבעיות.
ב-1936 לקה בשיתוק (חוסר יכולת להזיז חלקים מהגוף) והיה מרותק לכיסא גלגלים. נפטר ב-1951 בלה וזינה ונקבר בבית הקברות פר לשז.

אמיל שארטייה נולד ב-1868 ונקרא גם אלן. הוא היה פילוסוף, כלומר אדם שחושב על שאלות חשובות.
בגיל 13 למד בתיכון בעיר אלנסון. אחר כך לימד פילוסופיה בבתי ספר בעיירות ובערים שונות.
מ-1903 כתב טורים בעיתון בשם העט "אלן". הוא כתב נגד מלחמות וכתב על מדיניות ומילים בספרות.
במלחמת העולם הראשונה התגייס ושירת בחיל התותחנים (יחידה שהפעילה תותחים). הוא נפצע ושוחרר ב-1917.
בשנת 1921 פרסם ספר בשם "המלחמה אשמה" שבו כתב על הזוועות שראה.
הוא רצה שאנשים יחשבו בצורה ברורה וימנעו דעות קדומות. בשנות ה-30 נאבק בפאשיזם, תנועה שהזיקה לחברות רבות.
ב-1936 לקה בשיתוק והיה צריך כיסא גלגלים. נפטר ב-1951 ונקבר בפר לשז.