אמילי ברונטה (30 ביולי 1818, 19 בדצמבר 1848) הייתה סופרת ומשוררת אנגלייה. היא ידועה בעיקר בזכות רומן אחד, אנקת גבהים.
נולדה בתורנטון שביורקשייר, הבת הרביעית במשפחה של חמש בנות ובן אחד. אביה עבד ככומר (כומר = איש דת בכפר). אחרי מות אמה ב-1821, אחותה קיבלה על עצמה את הטיפול בילדים.
בשנת 1824 אמילי ושרלוט נעו לבית הספר קוון ברידג'. שתי אחיות גדולות יותר מתו ממגפה שפרצה שם, ואז אמילי חזרה הביתה. הילדים המשיכו ללמוד בבית ויצרו יחד עולמות דמיוניים. הממלכה שיצרו אמילי ואן נקראה גונדל.
ב-1835 אמילי למדה בבית הספר רו-הד, אך חזרה הביתה בגלל מחלה וגעגועים. ב-1842 הן נסעו לבריסל כדי ללמוד צרפתית וגרמנית בפנימיית ג'ר (פנימייה = בית ספר שבו מתגוררים תלמידים). הן תכננו להקים בית ספר, אך זה לא יצא לפועל.
ב-1846 פרסמו שרלוט, אמילי ואן ספר שירים משותף תחת שמות עט גבריים; שם העט של אמילי היה אליס בל (שם עט = שם בדוי של סופר). ב-1847 יצא רומן אנקת גבהים, שהפך לקלאסיקה בספרות האנגלית.
אחיה ברנוול נפטר בספטמבר 1848. אמילי חלתה בלוויה שלו ונפטרה ב-19 בדצמבר 1848 משחפת, מחלת ריאות קשה. היא נקברה בחצר בית הכומר בהווארת'.
בשנת 2022 יצא סרט ביוגרפי בשם "אמילי", בבימוי פרנסס או'קונור.
אנקת גבהים זכה לחמישה תרגומים לעברית.
אמילי ברונטה נולדה ב-1818 באנגליה. היא הייתה סופרת ומשוררת.
היא כתבה רומן אחד מפורסם, אנקת גבהים.
אביה היה כומר. כומר זה איש דת בקהילה.
היא גדלה עם אחיותיה. הם שיחקו ויצרו ממלכה דמיונית בשם גונדל.
אמילי למדה בבית ובפעמים גם בפנימייה. פנימייה זה מקום שבו גם גרים תלמידים.
ב-1846 היא ושתיהן אחיותיה פרסמו שירים תחת שמות עט של גברים.
בשנת 1847 יצא הספר אנקת גבהים.
אחיה מת ב-1848. אמילי חלתה במחלת ריאות שנקראת שחפת, ומתה ב-19 בדצמבר 1848.
יש סרט על חייה מ-2022.
אנקת גבהים תורגמה לעברית חמש פעמים.
תגובות גולשים