אמירות קורדובה

''אמירות קורדובה'' (בערבית: ''إمارة قرطبة'') הייתה ישות מוסלמית מימי הביניים בחצי האי האיברי.

במאה ה-8 נכבשה היספניה (חצי האי האיברי) בידי כוחות שהגיעו מצפון אפריקה. בשנת 711 חצה טארק בן זיאד את מצר גיברלטר וניצח את המלך הוויזיגותי רודריק. לאחר הכיבוש הפכה האזור למחוז של הח'ליפות האומיית, ובקצהו הוקמה העיר קורדובה כבירה אזורית.

בשנת 756 נותר עבד א-רחמן הראשון, נסיך אומיי שברח מדמשק, והקים אמירות עצמאית. אמירות הוא שלטון בראשות אמיר (מנהיג). תחת שלטונו התבססה קורדובה כעיר מרכזית ומשגשגת.

במשך כמה דורות המשיכו צאצאיו לשאת בתואר אמיר ולשלוט על חלקים מאל-אנדלוס (שם הערבים כינו את חצי האי). כוחם השתנה לפי חוזק כל אמיר, ולעיתים הם שלטו רק בסביבת קורדובה.

בשנת 912 עלה לשלטון עבד א-רחמן השלישי. הוא חיזק את שלטון בית אומיה בכל אל-אנדלוס והרחיב את השפעתו לצפון אפריקה. בשנת 929 הכריז על עצמו כח'ליף. ח'ליפות הוא שלטון בראשות ח'ליף (מנהיג דתי ומדיני). הכרזתו נתנה לאמירות יוקרה פוליטית ודתית מול שלטונות אחרים, כמו העבאסים והפאטימים.

בהדרגה ירדה ההשפעה המוסלמית בחצי האי. ב-1492 נפלה גרנדה, והנוכחות המוסלמית דעכה.

אל-אנדלוס קיבלה השפעות ממזרח התיכון. עבד א-רחמן הראשון ומשלוחיו קישרו את קורדובה למרכזי למידה במזרח. בתקופת עבד א-רחמן השני גדלה פטרונות המדעים והאמנויות. שולחים הביאו ספרים בתחומים כמו דת, דקדוק, שירה, רפואה ומדע.

זיריאב היה מוזיקאי ומעצב אופנה חשוב. הוא הקים אקדמיה לאמנויות ולמוזיקה. אנשים מהחצר אימצו את טרנדים האלו, שתפצו ברחבי אירופה וצפון אפריקה. בחברה הגבוהה למדו גברים ונשים 'אדב', נימוסים והתנהגות חברתית מקובלת.

בשנת 785 יסד עבד א-רחמן הראשון את המסגד הגדול של קורדובה. המסגד נודע באולם גדול עם שורות עמודים וקשתות כפולות, שנבנו מלבנים אדומות ואבן בהירה לסירוגין. עבד א-רחמן השני הרחיב את המסגד במאה ה-9, וממשיכים נוספים הוסיפו לו עיטורים ושערים.

הניסיונות לשלב ארמונות ומבנים שלטוניים הובילו להקמת מקומות כמו האלקאזאר, אחוזות וארמונות בפאתי קורדובה. היה מעבר מקורה (סאבאט) שחיבר בין הארמונות למסגד והעניק לח'לים גישה ישירה לאזור התפילה.

בתקופות שונות נבנו גם מסגדים ומבצרים בערים אחרות, כמו בסביליה ובמרידה, ששימשו גם למטרות הגנה ולמינהל.

אמירות קורדובה הייתה מדינה מוסלמית ישנה בחצי האי האיברי. חצי האי האיברי הוא המקום שבו היום ספרד ופורטוגל.

בשנת 711 הגיעו כוחות מצפון אפריקה וניצחו את המלך רודריק. אז הפכה האדמה לחלק מהשלטון האומיי.

בשנת 756 הגיע עבד א-רחמן הראשון. הוא היה אמיר, כלומר המנהיג. הוא הקים אמירות עצמאית וקבע את קורדובה כבירה. העיר גדלה והפכה מרכז חשוב.

בשנת 912 עלה לשלטון עבד א-רחמן השלישי. בשנת 929 הוא הכריז על עצמו כח'ליף. ח'ליף הוא מנהיג דתי ומדיני גדול. שנים רבות לאחר מכן, ב-1492, נפלה גרנדה והשלטון המוסלמי אז נעלם.

בקורדובה למדו מדעים ומוזיקה. שליחים הביאו ספרים על רפואה ושירה. זיריאב היה מוזיקאי מפורסם. הוא עיצב אופנה והקים בית ספר למוזיקה.

בעיר נבנה המסגד הגדול של קורדובה בשנת 785. המסגד גדול מאוד וכולל הרבה עמודים וקשתות. הארמונות של המושלים היו קרובים למסגד. הם חיברו אותם במעבר מקורה, כדי שהמנהיגים יוכלו לעבור בקלות.