אמלי (בצרפתית: Le Fabuleux Destin d'Amélie Poulain) הוא סרט קומדיה רומנטית צרפתי בבימוי ז'אן-פייר ז'נה משנת 2001. בכיכובה אודרי טוטו. בארצות דוברות אנגלית הופץ בתחילה בשם "Amélie from Montmartre", ובסופו של דבר נודע פשוט כ"אמלי". פסקול הסרט הולחן על ידי יאן טירסן. המוזיקה שלו מינימליסטית, כלומר פשוטה וחזרתית, והיצירה המפורסמת ביותר מהפסקול היא "Comptine d'un autre été".
אמלי היא גיבורה (הדמות הראשית) צעירה שגדלה בבדידות. אמה מתה בילדותה, ואביה, רופא, מנע ממנה מגע רגשי כי חשבה שיש לה בעיית לב. בילדות פיתחה אמלי עולם פנימי וחברים דמיוניים. בגיל 22 היא עובדת כמלצרית בבית קפה במונמארטר שבפריז, ונהנית מהנאות קטנות בחיים, לשבור את קרום הקרם ברולה, לטייל ברחובות פריז ועוד.
יום אחד היא מוצאת קופסת מתכת חבויה מאחורי אריח בחדר האמבט. לאחר שהיא מוצאת את הבעלים ומחזירה לו את הקופסה, הוא מתרגש עד דמעות. בעקבות זאת מחליטה אמלי להקדיש את עצמה לעזרה לזולת. היא עוזרת לעיוור לחצות רחוב, מתערבת לטובת עובד מכולת מול מעסיקו, דוחפת את אביה לצאת לחיים חדשים, ועוזרת לצעיר תימהוני לאסוף תמונות דרכון גרועות. שכן שלה, צייר, מעודד אותה גם לחשוב על עצמה. בסופו של דבר היא יוצרת מסלול רמזים כדי למשוך אליה גבר שהיא אוהבת. הם נתקלים זה בזה בלילה רומנטי, והעתיד נפתח לשניהם.
הסרט זכה להצלחה גדולה ולשבחים. הוא היה מועמד לחמישה פרסי אוסקר בשנת 2002. זכה במספר פרסים אירופאיים, כולל פרסי האקדמיה האירופית לקולנוע (הסרט, הבמאי, הצילום ופרס הקהל). במרץ 2002 קיבל הסרט מועמדויות רבות בפרסי סזאר וזכה בארבעה ביניהם, כולל הסרט הטוב ביותר והבמאי הטוב ביותר. הסרט גם זכה בפרסים בפסטיבלים כמו קרלובי וארי וטורונטו, ונבחר ברשימת 1,000 הסרטים הטובים ביותר של הניו יורק טיימס. השפעתו ניכרת גם ביצירות מאוחרות, כמו בקשת תמונות כסוג של מתנת חתונה בסרט משנת 2009.
אמלי הוא סרט צרפתי משנת 2001. הבמאי הוא ז'אן-פייר ז'נה. השחקנית הראשית היא אודרי טוטו. המוזיקה של יאן טירסן היא שקטה וחזרתית. אחד הקטעים המפורסמים נקרא "Comptine d'un autre été".
אמלי היא הגיבורה. גיבורה פירושה הדמות הראשית. אמה מתה כשהייתה קטנה. אביה פחד לחבק אותה. היא גדלה לבד ולמדה לדמיין חברים. כשמבוגרת היא עובדת כמלצרית בבית קפה בפריז. יום אחד היא מוצאת קופסת מתכת בחדר האמבט. היא מחזירה את הקופסה לילד שהשאיר אותה. הוא מתרגש מאוד. אמלי מעריכה את ההרגשה הזאת. היא מתחילה לעזור לאנשים: היא עוזרת לעיוור, מעודדת את אביה לנסוע, ועוזרת לצעיר לאסוף תמונות. שכן שלה, צייר, אומר לה גם לדאוג לעצמה. בסוף היא משאירה רמזים ברחוב כדי למשוך אהבה. היא פוגשת את מי שהיא אוהבת, והם חווים לילה רומנטי.
הסרט זכה בפרסים חשובים בצרפת ובאירופה. הוא זכה בפרסי סזאר עיקריים והיה מועמד לפרסי אוסקר.
התפקיד היה אמור להיות לאמילי ווטסון. היא לא יכלה בגלל השפה. אודרי טוטו נבחנה ושרה את התפקיד.
תגובות גולשים