אמנון כהן (מזרחן)

אמנון כהן (נולד 1936) הוא פרופסור אמריטוס בחוג לתולדות המזרח התיכון באוניברסיטה העברית. מומחה לשלטון העות'מאני בארץ ישראל. זוכה פרס ישראל לידע ארץ ישראל, 2007.

נולד וגדל בראשון לציון. הוריו עלו מפולין בתחילת שנות ה-30. למד בבית הספר חביב ובתיכון עירוני א' בתל אביב. את שלבי הלימוד האקדמיים עשה באוניברסיטה העברית. למד ערבית, לימודי המזרח התיכון ויחסים בינלאומיים. במהלך הלימודים לימד ערבית במוסדות ממשלתיים ובגימנסיה בירושלים.
עבודת המאסטר שלו עסקה באחמד אל־ג'זאר, מושל עכו במאה ה-18. עבודת הדוקטורט, שהוגשה ב-1968, נקראה "ארץ ישראל במאה ה-18: דפוסי השלטון והמינהל". לצרכי המחקר עיין בארכיונים בטורקיה, צרפת ובריטניה.
לאחר 1968 שירת כעוזר ויועץ למספר שרי ביטחון ולמושל יהודה ושומרון. שירת כיועץ לענייני ערבים במפקדת יהודה ושומרון בין 1974 ל-1977. השתחרר בדרגת אלוף־משנה.
כהן שימש ראש מכון בן צבי (1978, 1981) וראש המכון לחקר ארץ ישראל ביד יצחק בן-צבי (1983, 1988). הקים והנהיג את מכון שאשא לסמינרים בינלאומיים (1990, 1998) ואת מכון טרומן לקידום השלום (1998, 2003). בשנים אלו יזם ושיתף פעולה במחקרים עם חוקרים ממדינות שכנות. פרש מהאוניברסיטה בשנת 2004.
היה פרופסור אורח ומחקר בבתי־ספר בינלאומיים, ביניהם יורק, פרינסטון, פנסילבניה ואוקספורד. באוקטובר 2013 הוענקה לו חברות כבוד באגודה ההיסטורית הטורקית, تقدير על תרומתו לחקר האימפריה העות'מאנית. נשוי לעמליה ואב לשלושה.

מחקריו מתמקדים בעיקר בתקופה העות'מאנית ובטורקיה, ובעיקר בירושלים מאז תחילת שנות ה-70. עבודותיו מבוססות על מקורות ארכיוניים רבים. הוא חשף ועבד רבות על ארכיון בית הדין המוסלמי בירושלים, אוסף פרוטוקולים בערבית ובטורקית שמתארים ארבע מאות שנות שלטון (1516/17, 1917). בעזרת הארכיון חקר חיי כלכלה, משפט, מיעוטים וחיי קהילה, עם דגש על היהודים בירושלים.
בשנים האחרונות פנה גם לחקר התפתחויות בעיראק העכשווית, והקים קבוצת מחקר בנושא במסגרת מכון טרומן. קבוצה זו קיימה כנסים בינלאומיים ופרסמה מחקרים משותפים.

הספר (1976) מציג תעודות בארכיון בית הדין המוסלמי. כולל תעתיקים בערבית ותירגומים לעברית של 25 מסמכים על יהודי ירושלים במאה ה-16.

ספר משותף עם פרופ' ברנרד לואיס (1978). חקרו מפקדי אוכלוסין עות'מאניים והציגו תמונה דינמית של הערים המרכזיות כמו ירושלים ועזה במאה ה-16.

ספר (1981) מבוסס על ארכיון שירותי הביטחון הירדניים. מתאר את המבנה והפעילות של כוחות פוליטיים בפלסטין תחת שלטון ירדן.

ספר (1989) בוחן הכלכלה בעיר, כולל תעשיית הסבון הלא מוכרת קודם לכן. מראה יחסים בין ארץ ישראל לאירופה והיצוא של תוצרת מקומית.

סדרה של כרכים המבוססת על פרוטוקולי בית הדין המוסלמי. כל כרך מתאר מאה שנים של פעילות קהילתית, כלכלית ומשפטית. העבודה משנה את התמונה הישנה על קהילת ירושלים ומראה קהילה מאורגנת ומגוונת מבחינת מקצועות ומוסדות.

ספר (2001) על איגודי בעלי המלאכה בירושלים של מאות השנים האחרונות. מראה מערכת ארגונית שניהלה מקצועות כמו חייטים, קצבים ורופאים. כולל דיון בתרבות בתי הקפה וברגשות הציבור כלפיהם.

מאמר על מדיניות השלטון העות'מאני כלפי הר הבית (1517, 1917). מראה כי השלטון שמר ותמך באתר, שילח כספים לתחזוקה ותיקון מבנים דתיים עד אמצע המאה ה-19.

אמנון כהן נולד ב-1936. הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית. חוקר את תקופת השלטון הטורקי בארץ ישראל. (העות'מאמנים = השלטון הטורקי בעבר).

אמנון גדל בראשון לציון. הוריו עלו מפולין. למד עברית וערבית ולימד גם הוא בזמן שלמד. עשה תואר דוקטור על ארץ ישראל במאה ה-18. נסע לארכיונים בארץ ובחו"ל לחפש מסמכים ישנים.
הוא עבד כיועץ בחלק מזמני עבודתו בצבא למנהלים ומשרדי ביטחון. ניהל מכונים לחקר הארץ וסייע לארגן סמינרים וחילופי רעיונות עם חוקרים זרים. בשנת 2004 פרש ממשרת הוראה. נשוי לעמליה והוריו ל-3 ילדים.

כהן חקר בעיקר את ירושלים בתקופה הטורקית. מצא ארכיון גדול בשם "בית הדין המוסלמי". הארכיון רשם תיקים על החיים בעיר במשך מאות שנים. בעזרתו למד על עבודות, מסחר, בתי כנסת, משפחות וחוקים.

- "יהודי ירושלים במאה השש־עשרה": מציג מסמכים ישנים על יהודים בעיר.
- ספר על אוכלוסייה והכנסות במאה ה-16: מצא מפקדי אוכלוסין ישנים והראה מי גר באיזו עיר.
- ספר על חיי הכלכלה בירושלים: גילה שהייתה תעשיית סבון בעיר. הסבון נמכר לאזורים רחוקים.
- ספר על הגילדות: הראה איך בעלי מלאכה (חייטים, קצב, רופאים) היו מאורגנים.

כתב מאמר על הר הבית (מקום קדוש). הראה שהשלטון הטורקי טיפל במקום ושילח כסף לתיקון המסגדים עד המאה ה-19.