אמנת כנרת

אמנת כנרת נוצרה ב-2001 ביוזמת פורום לאחריות לאומית, בחסות מרכז יצחק רבין לחקר ישראל. היוזמה הונהגה על ידי ישראל הראל. בפורום ישבו כ-60 אישים מכל קצוות המפה הציבורית: סופרים, אנשי צבא, פוליטיקאים ואנשי ציבור. בראש הקבוצה עמד האלוף במיל' עוזי דיין. בחודש יולי 2001 נפגשו שמונה מחברי הפורום בטבריה, לחוף הכנרת, וניסחו אמנה בת עשרה סעיפים. האמנה אושרה במליאת הפורום באוקטובר 2001.

האמנה כוללת עשר פסקאות מרכזיות. להלן תמצית קצרה של עיקריה:
א. מדינת ישראל היא ביתו הלאומי של העם היהודי, הכרה בזכות העם היהודי לבית לאומי.
ב. מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית, דמוקרטיה = שיטת שלטון שבה יש כבוד וחירויות לאנשים.
ג. מדינת ישראל היא מדינה יהודית, ההגדרה העצמית של העם היהודי במולדתו.
ד. מדינת ישראל היא מדינה יהודית-דמוקרטית, אין סתירה בין יהדות לדמוקרטיה.
ה. המדינה מכבדת את זכויות המיעוטים, מיעוטים = קבוצות קטנות יחסית באוכלוסייה, ויש להבטיח שוויון.
ו. ישראל שוחרת שלום, מוכנות לוויתורים הדדיים כדי לקדם פתרון.
ז. ישראל רבת-פנים, הכרה במגוון תרבויות ומסורות.
ח. מדינת אחווה, שאיפה לאחדות וערבות הדדית בתוך החברה.
ט. ישראל ודת ישראל, חשיבות המסורת היהודית בפומבי, אך ללא כפייה דתית על הפרט.
י. אחריות לאומית, התחייבות לשמור על קיומה ומוסריותה של המדינה.

האמנה הצטרפה ליוזמות פיוס וגישור בחברה הישראלית. היא הציגה מכנה משותף רחב בסוגיות רגישות כמו יהדותה של המדינה, דמוקרטיה וזכויות המיעוטים. הכותבים ראו בה חיבור בין יסודות הציונות הקלאסית לבין נוסח מודרני, ואמרו שהיא מעניקה לגיטימציה מחודשת לרעיון שישראל היא פרויקט לאומי של העם היהודי. פרופ' זאב סגל תיאר אותה כמעין המשך לתקוות שהובעו במגילת העצמאות, בנוסח עכשווי.

בין המנסחים היו דמויות בולטות מהפורום, למשל עוזי דיין, פרופ' זאב סגל, יולי תמיר, אפי איתם ומרדכי קרליץ, לצד רבים אחרים מהשדה הציבורי.

האמנה זכתה לתמיכה ממנהיגים כמו נשיא המדינה ומשורריה ויוצרים. יחד עם זאת הופיעו גם מחאות: מהימין, שהסתייגו מפשרות בארץ ישראל; מהשמאל, שהביעו חשש ביחס למיעוטים; ומהצד החרדי, שהתנגדו לרעיון הידברות מסוימת. גם חלק מהמבקרים טענו כי לא נכללו נציגים ערבים בתהליך.

אמנת כנרת נכתבה ב-2001 על ידי קבוצת אנשי ציבור. הם נפגשו ליד שפת הכנרת. המטרה הייתה להסכים על כללים שיחברו בין יהודים בעלי דעות שונות.

האמנה כוללת עשרה עיקרים חשובים, בקיצור:
- ישראל היא ביתו הלאומי של העם היהודי. (בית לאומי = מקום שבו העם חי ביחד)
- ישראל היא דמוקרטיה. (דמוקרטיה = מדינה שבה יש חוקים וזכויות לכל אדם)
- ישראל היא מדינה יהודית.
- אפשר להיות גם יהודית וגם דמוקרטית ביחד.
- המדינה צריכה לכבד את המיעוטים. (מיעוטים = קבוצות שאינן הרוב)
- ישראל שואפת לשלום.
- יש להעריך תרבויות שונות ולשמור על מסורות שונות.
- חשוב ליצור אחווה וערבות הדדית בין אנשים.
- למסורת היהודית יש מקום, אבל אסור לכפות דת על אנשים.
- הכותבים התחייבו לשמור על המדינה ולפעול לטובתה.

הרעיון של האמנה היה לקרב בין אנשים שחושבים אחרת. היא חיברה רעיונות שמופיעים גם במגילת העצמאות.

אנשים רבים תמכו בה. היו גם מחאות: חלק אמרו שהיא לא חדשה מספיק. אחרים טענו שחלקים בחברה לא הוזמנו לכתוב אותה.