אן טריזמן

אן טריזמן (1935, 2018) הייתה חוקרת בריטית בתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית והוראה בפרינסטון. היא חקרה קשב ויזואלי (אופן שבו אנו ממקדים תשומת לב בחפצים), תפיסת אובייקטים ותהליכי זיכרון. אחת ההשפעות המרכזיות שלה היא תאוריית איחוד התכוניות (Feature Integration Theory), שפורסמה עם G. Gelade ב-1980. טריזמן למדה ועבדה בקסטרים אקדמיים כוללים קיימברידג', אוקספורד, אוניברסיטת קולומביה הבריטית, אוניברסיטת קליפורניה בברקלי ופרינסטון. ב-2011 קיבלה את המדליה הלאומית למדעים מארצות הברית על מחקריה בתחום הקשב.

אן נולדה בווייקפילד, אנגליה, ובילתה ילדות ברוצ'סטר. בבית הספר נאלצה לבחור רק כמה מקצועות, ובסוף קיבלה תואר ראשון בספרות צרפתית מקיימברידג' ב-1954. מלגה אפשרה לה ללמוד פסיכולוגיה, והיא הוכנסה לעולם המחקר בהנחיית ריצ'רד גרגורי. בשנים הבאות נרשמה לדוקטורט באוקספורד, שם ערכה מחקר על אפאזיה (בעיות בדיבור) ועבדה על קשב סלקטיבי. את עבודת הדוקטורט סיימה ב-1962, בשם "Selective Attention and Speech Perception". נישואיה עם מישל טריזמן הסתיימו ב-1976, והיא נישאה בשנית לדניאל כהנמן ב-1978.

בעת שהתפתחה הפסיכולוגיה הקוגניטיבית, דונלד ברודבנט הציע מודל סינון מוקדם כדי להסביר את אפקט מסיבת הקוקטייל (היכולת למקד הקשב בקול אחד בחדר רועש). ברודבנט בחן זאת דרך מטלת שמיעה דיכוטית (האזנה לשני ערוצים בו־זמנית) שבה על הנבדקים לחזור אחרי מה שנאמר בערוץ אחד (shadowing).

טריזמן הבחינה במגבלות המודל של ברודבנט. בניסוי עם דו-לשוניים העריכה הפרעה של ערוץ מתחרה לפי שפה. כאשר הערוץ המתחרה היה בשפה זרה, ההפרעה הייתה נמוכה יותר. ממצא זה הראה שעיבוד סמנטי (הבנת משמעות) יכול לקרות אף כשהמידע אמור להיות חסום.

במקום חסימה מלאה, טריזמן הציעה פילטר שמיחלש את המידע הלא רלוונטי. לכל מילה יש "סף זיהוי" משלה: אם הסף נמוך, המילה יכולה לפרוץ למודעות גם אחרי החלשה. סף זה מושפע גם ממשאבים זמינים במערכת.

טריזמן ו־Gelade הציעו שתפיסה מתרחשת בשני שלבים. בשלב הקדם-קשבי המאפיינים של הגירוי (תכוניות כמו צבע, צורה ותנועה) מעובדים אוטומטית ובמקביל על גבי מפות תכוניות נפרדות. בשלב הקשב הממוקד, הקשב ממקם את עצמו על "מפת העל" (master map) ומאחד את התכוניות למכלול אחד. אם התכוניות מתאימות לזיכרון קיים, האובייקט מזוהה.

בשלב זה העיבוד מהיר ולא מודע. כל תכונה מעובדת באזור מתאים במוח.

כדי לאחד תכוניות יש צורך למקד קשב במקום ספציפי במפת העל. מחקרים על חולים עם סינדרום באלינט (הפרעה שנוצרת מנזק לאונה הפריאטלית) תומכים ברעיון זה, כיוון שהם מתקשים לאחד תכוניות לאובייקט.

חיפוש תכונית נמצא מהיר ומקבילי. מטרה בעלת תכונת "פופ-אאוט" (בולטת מיד) נמצאת ללא תלות במספר המסיחים. לעומת זאת, חיפוש מצרפי דורש איחוד תכוניות ונסרק באופן סדרתי. זמן החיפוש גדל עם מספר המסיחים.

בניסוי מ-1982 הוקרן מייצג קצר לנבדקים, ובמצבים שבהם הקשב הוסח נוצרו "צירופים אשלייתיים" (illusory conjunctions). דוגמה: הופיע עיגול אדום וריבוע ירוק, והנבדק דיווח על "עיגול ירוק". בניסוי מ-1986 הוכח שידע קודם (תפיסה מלמעלה-למטה) מפחית צירופים כאלה, כשנאמר לנבדקים שהצורות הן גזר, אגם וצמיג.

טריזמן נבחרה לחברה המלכותית של לונדון (1989), לאקדמיה הלאומית למדעים של ארה"ב (1994), לאקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים (1995) ולחברות נוספות. היא קיבלה את פרס Grawemeyer ואת המדליה הלאומית למדעים.

אן טריזמן (1935, 2018) הייתה חוקרת בריטית שעסקה בבחינת הקשב ותפיסה. קשב זה פשוט אומר תשומת לב. תפיסה זה איך המוח רואה ומבין דברים. היא לימדה באוניברסיטאות חשובות ובפרינסטון. היא זכתה בפרס גדול מארצות הברית ב-2011.

אן נולדה באנגליה. היא למדה ספרות צרפתית בקיימברידג'. אחר כך למדה פסיכולוגיה ועשתה דוקטורט באוקספורד. היא חקרה בעיות בדיבור ושאלות על איך אנשים שמים לב.

ברודבנט הציע שיש פילטר שחוסם רעשים לא רצויים. טריזמן הראתה שפילטר זה לא חוסם הכול. היא הציעה שהפילטר מחליש מידע לא חשוב. מילים בעלות "סף" נמוך יכולות לעבור גם אחרי החלשה.

אן והחוקר Garry Gelade אמרו שתפיסה מתרחשת בשני שלבים. בשלב הראשון המוח מפרק חפצים לתכוניות כמו צבע וצורה. בשלב השני הקשב מאחד את התכוניות חזרה לאובייקט.

בשלב זה המוח עובד מהר ואוטומטית. כל תכונה עובדת בנפרד.

כשמתמקדים במקום מסוים המוח מאחד תכוניות לאובייקט אחד. אנשים עם נזק מוחי מסוים מתקשים במלאכה זו.

אם המטרה שונה בצבע או צורה בולטת, היא תבלוט מיד. זה נקרא "פופ-אאוט". אם המטרה שונה במספר תכונות, צריך לחפש לפי שלבים וזה לוקח זמן.

בניסוי קצר מ-1982 נוצרו "צירופים אשלייתיים". דוגמה: הופיע עיגול אדום וריבוע ירוק. חלקים מהם התחברו בטעות, והנבדק אמר "עיגול ירוק". כשנתנו ידע מוקדם ב-1986, הטעויות ירדו.

אן זכתה במספר פרסים ונבחרה לחברות מדעיות חשובות.