אן רובר ז'אק טורגו (1727, 1781) היה כלכלן ומדינאי צרפתי. רעיונותיו השפיעו מאוד על אדם סמית. טורגו ניסח עקרונות של חירות כלכלית ושל ניהול תקציבי אחראי.
טורגו נולד בפריז במשפחה אצילית. בתחילה חונך לכמורה ולמד בסורבון. עם זאת סירב להישבע לכנסייה ונכנס לשירות הציבורי. שירת בפרלמנט של פריז (מוסד משפטי-מקומי) ועבד לצד דמויות רעיוניות כמו גורניי וקיסניי (חלק מהאסכולה הפיסיוקרטית).
הוא כתב מאמרים על סובלנות דתית, על כסף ועל סחר. תרגומיו וכתביו זיכו אותו בכבוד בסלונים הספרותיים, ושימשו במידה רבה כהקדמה לעמדותיו הכלכליות הבוגרות.
ב-1761 מונה אינטנדנט (מושל מחוז) של לימוז', תפקיד בו נשאר 13 שנים. שם ניסה ליישם רעיונות כלכליים מעשיים. סקר קרקעות שיפר את בסיס המיסוי. הוריד מיסים כנגדם בעבר והשית מיסוי יחסי יותר.
ביטל את ה"קורווה" (מס עבודה במקום תשלום) והמירו במס כספי. עודד תעשיות מקומיות, למשל ייצור פורצלן. בזמן הרעב של 1770, 1771 הכניס סדנאות עבודה וסדנאות עזרה, והכפה על בעלי אדמות להאכיל את העניים.
בשנת 1766 פרסם את "הרהורים על התגבשות חלוקת העושר". שם חילק את החברה לשלושה מעמדות: חקלאים (היצרניים), בעלי מלאכה ועובדים, ובעלי אדמות. ייסד רעיון של "מס אחד" על התוצר נטו של האדמה, וביקש חופש מוחלט לתעשייה ולמסחר.
ב-1774 מונה טורגו לשר האוצר (controller-general). עקרונותיו העיקריים היו: ללא פשיטת רגל, ללא העלאת מיסים, ללא הלוואות חד‑פעמיות ממדינה. הוא דרש משמעת תקציבית וקיצוץ בהוצאות הממלכתיות.
טורגו ביטל כמה זיכיונות ומכסים. הנהיג שירות דואר משופר וחידש ניהול תקציבי רגיל, דבר נדיר אז. ב-13 בספטמבר 1774 הוציא צו של חירות מסחר בתבואה (הסרת מכסים על דגנים). המטרה הייתה למנוע ספקולציות ולייצר שוק תחרותי.
הצו עורר התנגדות חזקה בקרב האצולה ובחצר המלוכה. ב-1774 אירעו כשלי יבול ומהומות לחם. טורגו פעל לדיכוי המהומות, ונתמך תחילה על ידי המלך.
הוא גם הורה לבטל חלק מהגילדות (ארגוני סוחרים מקצועיים) ולשוות את המיסוי לכל המעמדות. צעדים אלה פגעו בזכויות ובאינטרסים של קבוצות רמות בחברה.
ב-1776 הלחץ הפוליטי גבר. היריבים בבית המלוכה ובפרלמנטים הצליחו לבודדו. כאשר המלך בחר במועמדים אחרים לתפקידים השפיעים, טורגו הביע בוז. הוא דרש תמיכת המלך בפומבי. המלך לא תמך ודרש את התפטרותו ב-12 במאי 1776.
אחרי הפיטורין שב לטורגו מחקר וכתיבה. בשנים האחרונות לחייו סבל מציניות (מחלה), והלך עם קביים. מת ב-1781, לפני המהפכה שאחריה עלתה שאלת הרפורמות שדחה המלך.
טורגו תמך בחופש מסחר (laissez-faire), כלומר, הפחתת התערבות ממשלתית בכלכלה. הוא טען שהאינטרס האישי מניע את השווקים לטובת הכלל. רגולציה מיותרת פוגעת בתחרות ומייקרת מוצרים.
טורגו ראה תפקיד למדינה בהגנה חיצונית ובמניעת עוולות חמורות. אבל טיפול מופרז בעסקים יום-יומיים היה עלול להכשיל את השוק.
בטקסט על "ערך וכסף" ניסח טורגו רעיון מרכזי: הערך אינו קבוע. הוא משתנה לפי צורך וספקה. זו תובנה קרובה לתאוריית הערך השולי. טורגו פתר בכך את פרדוקס הערך: מים חשובים אך זולים כשהם בשפע.
ב-1767 טורגו ניסח רעיון של "החזר פוחת". כלומר, אחרי נקודה מסוימת השקעה נוספת במשאבים תביא פחות תוספת בתפוקה. זו הבנה חשובה בניתוח הייצור.
טורגו המליץ על חשיבות ההון (כסף להשקעה) לייזמות. חסכונות מספקים את ההון הדרוש לקנייה של חומרים ולתשלום שכר מוקדם.
הוא הבחין בשני ערוצי השקעה: הלוואה בריבית והשקעה ישירה בייצור. הריבית היא המחיר לשימוש בכסף עכשיו. טורגו טען שהריבית נקבעת על-ידי היצע וביקוש, ושהשקעות יזמיות דורשות רווח גבוה מהריבית בגלל סיכון.
טורגו דחה את ההאשמות כי ריבית היא ניצול. ריבית הופכת פיצוי לוותרת המלווה על שימוש אחר בכספו. קביעת ריבית חוקית נמוכה מדי עלולה להרוס מערכת אשראי בסיכון.
אן רובר ז'אק טורגו (1727, 1781) היה כלכלן ומנהיג צרפתי. הוא חשב ששווקים צריכים חופש ותכנון כלכלי אחראי.
טורגו נולד בפריז. הוא למד בכנסייה אבל בחר להיכנס לשירות הציבורי. פגש סופרים וכלכלנים והשפיע על רעיונות חשובים.
ב-1761 מונה למושל של מחוז לימוז' (אדם שמנהל אזור). הוא עשה סקר קרקעות. שינה את המיסוי ועזר לעידוד תעשיות נקודתיות, כמו פורצלן.
בעת רעב הוא ארגן סדנאות עבודה וחלוקת מזון. הוא גם כתב מכתבים קצרים שקראו להסיר חוקים שמגבילים מסחר בתבואה (דגנים).
ב-1774 מונה לשר האוצר (האיש שאחראי על כספי המדינה). הוא רצה תקציב מאוזן, לא העלאות מסים גדולות וללא הלוואות מסוכנות.
טורגו הוציא צו שמאפשר חופש מסחר בתבואה (הסרת מכסים). זה כעס על האצולה. היו גם בעיות של מחסור בלחם ומהומות.
הרבה אנשים בכוח התנגדו לרפורמות. ב-1776 המלך דרש את התפטרותו. טורגו פרש והמשיך לחקור ולכתוב. מת ב-1781.
טורגו האמין שחופש מסחר עוזר לכולם. הוא גם אמר שערך של דבר תלוי בצורך ובזמינות שלו. הוא הבין שגם חסכונות וכסף להשקעה חשובים. סיכם שריבית היא תשלום על השימוש בכסף כעת.
תגובות גולשים