רפובליקת אנגולה
אנגולה שוכנת בדרום-מערב אפריקה. היא גובלת בנמיביה, בזמביה, ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, ברפובליקה של קונגו (מובלעת קבינדה). הבירה היא לואנדה. אנגולה הייתה מושבה פורטוגזית עד 1975. אחר כך פרצה מלחמת אזרחים ארוכה שפגעה קשות במדינה. כיום אנגולה עשירה במשאבי טבע חשובים, בעיקר נפט ויהלומים.
השם אנגולה הוא הטיה פורטוגזית של המילה "נ'גולה" בשפות הבנטו. "נ'גולה" היה תואר לשליטי ממלכת קווימבונגו במאה ה‑16.
האזור הוקדש במקור לַשבטים דוברי שפות הבנטו (קבוצת שפות אפריקאית). הפורטוגזים הגיעו לאזור כבר במאה ה‑15 והקימו מושבות לאורך החוף. לואנדה הוקמה כמושבה פורטוגזית ב־1575 וסחר עבדים שיחק תפקיד מרכזי בכלכלה הקולוניאלית. בתקופות שונות מקומיים, ובראשם המלכה נזינגה, התנגדו לשלטון הפורטוגזי.
במהלך המאות ה‑16, 20 פורטוגל הרחיבה את שליטתה על החוף והקימה את מושבת אנגולה. בשנות ה‑30 גובשה אידאולוגיה שלטונית שניסתה להצדיק את השלטון הקולוניאלי. אחרי מלחמת העולם השנייה דחתה פורטוגל דרישות לשחרור והעדיפה להעלות מהגרים פורטוגזים לאנגולה. המחאה המקומית התעצמה בשנות ה‑50 וה‑60, ובמקביל צמחו תנועות עצמאות שהתנגדו לשלטון הפורטוגזי.
לאחר מאבקי גרילה קיבלה אנגולה עצמאות ב‑11 בנובמבר 1975. מיד פרצה מלחמת אזרחים בין שלוש תנועות עיקריות: MPLA, UNITA ו‑FNLA. המלחמה נמשכה, עם הפוגות, עד 2002. לפי הערכות, כ‑500,000 איש נהרגו במהלך הסכסוך. בשנת 2002 נהרג מנהיג UNITA, ג'ונאס סאווימבי, והקרבות פסקו. מאז MPLA שולטת בפוליטיקה, ו־UNITA הפכה למפלגה פוליטית.
לאחר המלחמה אנגולה התמודדה עם שיקום תשתיות, בעיות הומניטריות ושדות מוקשים רבים. המדינה נזקקה לסיוע חיצוני ושיתופי־פעולה עם מדינות כמו סין, פורטוגל, ברזיל וישראל לתחומי אנרגיה, בנייה, תשתיות וחקלאות.
הכוח המבצעי מרוכז בנשיאות. הנשיא הוא ראש המדינה והכוח הבכיר בממשלה. המושלים של 18 המחוזות ממונים על ידי הנשיא. בית המשפט חלש, ובתי משפט קיימים רק ברוב מועט מהרשויות המקומיות. בחוקה שהתקבלה ב‑2010 שונה שיטת הבחירות כך שלנשיא יש הגבלות כהונה, אך שינויים פוליטיים והארכות כהונה השפיעו על המערכת. בשנת 2017 נבחר חואו לורנסו לנשיא.
לכוחות המזוינים כ‑110,000 חיילים.
היחסים הדיפלומטיים עם ישראל חודשו ב‑1993. שתי המדינות משתפות פעולה בתחומים כלכליים ובהעברת ידע, כגון חקלאות, חינוך ובריאות. בשנות ה‑90 וראשית שנות ה‑2000 הופיעו גם עסקאות נשק ופרשות מסחריות הקשורות לנשק וליהלומים, בין היתר בעסק הידוע בשם "אנגולה גייט".
אנגולה מחולקת ל‑18 מחוזות. המושלים מונו על ידי הנשיא והם אחראיים על הניהול המנהלי במחוזות.
הכלכלה מושפעת מאוד מהמלחמות בעבר. הנפט תורם כ‑45% לתל"ג וכ‑90% מהיצוא. יהלומים חשובים גם הם. החקלאות מעסיקה את רוב העובדים אך תורמת פחות לתמ"ג. שדות מוקשים והפגיעה בתשתיות פגעו בחקלאות ובייצור המזון, ולכן המדינה עדיין מייבאת מזון. מאז אמצע שנות ה‑2000 חלה צמיחה כלכלית מהירה בזכות משאבי הטבע והשקעות זרות.
למדינה יש מאות שדות תעופה, רשת מסילות רכבת שמוצאה לפני מלחמת האזרחים, ושלושה נמלי ים מרכזיים: לואנדה, לוביטו ונמיבה. חברת התעופה הלאומית היא TAAG.
לאנגולה חוף מערבי לאוקיינוס האטלנטי. יש בה רמות לחות, סוואנות ויערות גשם בצפון ובמובלעת קבינדה. נהרות גדולים זורמים בשטחה. חיות בר מצויות שם, למשל זברות, אריות, ג'ירפות ופילים. המדינה כוללת שני איים בולטים: קוואנדה וטיגריס, והאחרון נותר כיום יישוב נטוש לאחר טביעת רצועת חוף.
קבוצות אתניות מרכזיות הן אווימבונדו (כ‑37%), קימבונדו (כ‑25%) ובאקונגו (כ‑13%). יש גם קבוצות נוספות ומיעוט פורטוגזי של כ‑30,000 איש. השפה הרשמית היא פורטוגזית. הדת הנפוצה היא הקתולית, ויש מסורות נוצריות משולבות עם מנהגים מקומיים.
רפובליקת אנגולה
אנגולה נמצאת בדרום‑מערב אפריקה. הבירה שלה היא לואנדה. אנגולה גובלת בנמיביה, זמביה וקונגו.
השם אנגולה הגיע מהמילה "נ'גולה". זה היה כינוי לשליטים מקומיים לפני הרבה שנים.
פורטוגזים הגיעו לאנגולה לפני מאות שנים. הם שלטו עד 1975. אחרי העצמאות פרצה מלחמה ארוכה עד 2002. המלחמה הייתה קשה וגרמה לסבל רב.
באנגולה יש הרבה נפט. נפט הוא דלק נוזלי שנחפש באדמה והוא חשוב לכלכלה. יש גם יהלומים. הרבה אנשים עובדים בחקלאות, אבל המדינה מייבאת מזון בגלל בעיות מהמלחמה.
לאנגולה חוף לאוקיינוס האטלנטי. יש בה סוואנות, יערות ונהרות. חיים שם חיות כמו זברות, אריות ופילים. יש שני איים חשובים: קוואנדה וטיגריס. טיגריס היום כמעט נטוש.
האנשים מדברים בעיקר פורטוגזית. יש קבוצות אתניות חשובות: אווימבונדו, קימבונדו ובאקונגו. רוב התושבים נוצרים והדת הקתולית נפוצה.
עובדות קצרות: אנגולה עשירה בנפט וביהלומים. הבירה היא לואנדה. העצמאות התקבלה ב‑1975.
תגובות גולשים