"אנגלוס נובוס" (בתרגום: "מלאך חדש") הוא ציור של פאול קלerei. קליי יצר את הציור ב-1920 בשיטת טכניקה מעורבת (שילוב של צבעי שמן והעברה וצבעי מים על נייר).
ב-1921 רכש את הציור הפילוסוף ולטר בנימין. הציור תלוי בביתו והשפיע על כתיבתו במשך השנים. זמן קצר לפני מותו, ב-1940, כתב בנימין את המאמר הידוע "תזות על מושג ההיסטוריה". המילה תזה כאן פירושה מסמך קצר עם רעיונות עיקריים. בנימין קרא לציור "מלאך ההיסטוריה", דימוי של מלאך שמביט בעבר, זוכר אירועים, וחושש מהעתיד.
ב-1932 הוריש בנימין את הציור לידידו גרשום שלום. כשהנאצים עלו לשלטון בגרמניה בנימין נמלט והותיר את הציור מאחור. כמה שנים מאוחר יותר הוצא הציור והועבר לפריז. ב-1939 ניסה בנימין למכור את הציור לממן בריחה לארה"ב, אך ללא הצלחה. ב-1940 הפקיד בנימין את הציור אצל הפילוסוף ז'ורז' בטאיי, והוא הוסתר בספרייה הלאומית של צרפת.
לאחר המלחמה נשלח הציור לגרשום שלום והוצג בביתו בירושלים. לאחר פטירתו מסרה אלמנתו, פניה שלום, את הציור למוזיאון ישראל, שבו הוא מוחזק היום. יש גם תיאור קצר על נסיונות להשתמש בציור לעטיפות ספרים, שהובילו להעברה רשמית של היצירה למוזיאון.
בנימין השתמש בציור כדי לתאר רעיון פילוסופי על ההיסטוריה. הוא ראה את המלאך כשומר זיכרון, שנאלץ להביט על ההריסות של העבר ואינו יכול לעצור את האירועים. המלאך גם מבקש לעזוב את ההווה הקשה ולנוע אל העתיד.
בעקבות בנימין הציור נחקר ונזכר על ידי אמנים, פילוסופים והיסטוריונים, ומופיע בספרים ובתערוכות רבות.
"אנגלוס נובוס" פירושו "מלאך חדש". הציור צייר פאול קליי בשנת 1920. הוא צייר בצבעי שמן וצבעי מים על נייר.
ב-1921 הקנה הציור הפילוסוף ולטר בנימין. הציור היה תלוי בביתו והשפיע על מחשבותיו.
בזמן שהנאצים עלו לשלטון, בנימין ברח. הציור הועבר לפריז והוסתר כדי לשמור עליו. לאחר המלחמה הציור הוחזר לגרשום שלום והוצג בביתו בירושלים. אחרי מוות של גרשום, אלמנתו נתנה את הציור למוזיאון ישראל. שם הוא נמצא היום.
בנימין כתב מסמך קצר בשם "תזות על מושג ההיסטוריה". הוא קרא לציור "מלאך ההיסטוריה". המלאך זוכר את העבר ודואג לעתיד.
אנשים רבים מדברים על הציור. אמנים והיסטוריונים מזכירים אותו בספרים ובתערוכות.
תגובות גולשים