האנגלו-סקסונים (באנגלית: Anglo-Saxons) היו קבוצת עמים גרמאניים, שבטים שמקורם בצפון-מערב יבשת אירופה, שנכנסו לבריטניה בתחילת המאה ה-5 ולבססו את הבסיס לממלכה האנגלית העתידית.
המונח "אנגלו-סקסונים" הופיע בימי המלך אלפרד הגדול, שבחר בתואר שמחבר את האנגלים והסקסונים. ייתכן שהתואר קשור לאיחוד ממלכות שונות תחת שלטונו בשנת 886. כתבים מוקדמים יותר מזכירים את השם כבר כמאה שנים קודם, אך לא תמיד באופן שמבדיל בין קבוצות השונים.
במאה ה-5 נוצר ריק שלטוני אחרי שהרומאים הפכו פחות מעורבים באי. מנהיג הבריטונים וורטיגרן הזמין שכירי חרב סקסונים, הנגיסט והורסה, כדי להגן על גבולותיו. אחרי סכסוכים מרובים הם קיבלו אדמות בקנט, אך היחסים התדרדרו והעימותים הובילו לכניסתם של עמים גרמאניים נוספים: אנגלים, יוטים ואחרים.
במהלך המאה ה-5 נוצרו כמה ממלכות אנגלו-סקסוניות מרכזיות, כמו קנט, וסקס, אסקס ומזרח אנגליה. בשנים הבאות הם התפשטו לאדמות נוספות. באמצע המאה ה-6 פגעה בממלכה מגפת היוסטיניאנוס (מגפה, מחלה שכוללת סחף אוכלוסייה), שהשפיעה חזק על הבריטונים המקומיים. ההערכה היא שחלק גדול מאוכלוסיית הבריטונים ירד, וזה הקל על הכיבוש והמעבר התרבותי.
מקובל לכנות את מהלך ההגירה וההשתלטות "הפלישה הסקסונית", אך מחקרים מודרניים מצביעים כי מדובר גם בתהליך של הגירה והטמעה תרבותית, ולא רק בפשיטה צבאית אחת מוחלטת.
הגורל של התושבים הרומנו-בריטים אינו חד-משמעי. מסורות מוקדמות מדברות על רצח וכיבוש, אך עדויות מאוחרות יותר וממצאים ארכאולוגיים מראים שרבים המשיכו לחיות כאוכלוסייה מעוטה או כעבדים.
בדיקות גנטיות מראות שיש השפעה משמעותית מאזורי המוצא של העמים: יוטלנד (קנט), סלייסוויג-הולשטיין (מזרח אנגליה), סקסוניה הנמוכה (וסקס) ופריזלנד. בנוסף, נשארו מעט מילים קלטיות באנגלית החדשה.
המיתולוגיה שלהם היתה גרמאנית ודמתה למיתולוגיה הנורדית. במאות ה-8 וה-9 נוצר תהליך של המרה לנצרות (נצרות, דת חדשה שהגיעה לבריטניה). הכמרים והכנסייה תיעדו אירועים והפכו למקור מידע חשוב על התקופה.
השפה האנגלו-סקסונית, שנקראת גם אנגלית עתיקה, היתה שפתם המרכזית בימי אלפרד הגדול. היא שונה מהאנגלית המאוחרת ונשאה מאפיינים קרובים יותר לגרמנית מודרנית. אחרי הכיבוש הנורמני ב-1066 השפה השתנתה להשפעת האנגלו-נורמנית והפכה עם הזמן לאנגלית הביניים. שרידי האלפבית הרוני (Futhark) ניכרים בחלק מהטקסטים; באותיות מודפסות של אנגלית עתיקה מופיעים סמלים כמו a, æ, ð, þ ועוד.
האנגלו-סקסונים היו עמים מגרמניה. הם הגיעו לבריטניה במאה ה-5.
השם נוצר מאיחוד של אנגלים וסקסונים. המלך אלפרד השתמש בו מאוחר יותר.
כאשר הרומאים עזבו, הבריטונים נאלצו להגן על עצמם. וורטיגרן הזמין לוחמי סקסונים בשם הנגיסט והורסה. אחרי זמן קצר הם נשארו והקימו ממלכות חדשות, כמו קנט וסאסקס.
במאה ה-6 היתה מגפה (מגפה = מחלה גדולה). הרבה בריטונים מתו. זה עזר לאנגלו-סקסונים לשלוט בשטחים נוספים.
לא כל ההיסטוריה ברורה. חלק מהאנשים נותקו, וחלק נשארו בעמדות נמוכות בחברה.
האמונות שלהם דמו לאלה של הנורדים. לאחר מכן רבים מהם הפכו לנוצרים (נוצרי = מאמין בנצרות).
הם דיברו "אנגלית עתיקה". זו היתה שפה שונה מהאנגלית של היום. אחרי שהנורמנים כבשו ב-1066, השפה השתנתה שוב.
לפעמים השתמשו בסימנים רוניים (אותיות עתיקות) לכתיבה.
תגובות גולשים