אנדרה ברטון

אנדרה ברטון (1896, 1966) היה סופר ומשורר צרפתי וממנהיגי תנועת הסוריאליזם באמנות. ב-1924 פרסם את המניפסט הסוריאליסטי ושם דגש על יצירה "אוטומטית", כתיבה ספונטנית וללא תכנון מראש. רעיונותיו קיבלו השראה גדולה מתאוריות הפסיכואנליזה של זיגמונד פרויד, שהוא חקר את התת־מודע.

נולד בטינשבריי שבנורמנדי. למד רפואה ופסיכיאטריה ועבד במחלקה הנוירולוגית בבית חולים בנאנט בזמן מלחמת העולם הראשונה. שם הכיר את ז'אק ואשה, שהשפיע עליו עם הביקורת החברתית שלו. ואשה התאבד בגיל 24; מכתביו פורסמו ב-1919 בעריכה של ברטון.

ב-1919 ייסד עם לואי אראגון ועם פיליפ סופו את כתב העת "ספרות". ב-1920 פרסם יחד עם סופו את הנובלה "שדות מגנטיים" שבה השתמשו בכתיבה אוטומטית. ב-1924 הקים את "הלשכה לחקר הסוריאליזם", פרסם את המניפסט ושימש עורך כתב העת "המהפכה הסוריאליסטית". סביבו התקבצה קבוצה שכללה בין היתר את אראגון, סופו ופול אלואר.

ב-1927 הצטרף למפלגה הקומוניסטית הצרפתית, אך גורש ב-1933. בתקופה הזו חי בעיקר ממכירת חפצי אמנות שברשותו והפך את הסוריאליזם לתנועה אירופית שהטילה ספק בדרכי ההבנה המסורתיות.

ב-1933 יצא לשליחות למקסיקו, שם פגש את לאון טרוצקי ועבד עם הצייר דייגו ריברה. הם חיפשו מקום יצירה ובידוד בעיר מקסיקנית ציורית. יחד עם ריברה וברטון פורסם חיבור שדגל ב"אמנות מהפכנית בלתי תלויה".

במלחמת העולם השנייה שירת בשירות הרפואי של הצבא הצרפתי. ממשלת וישי החרימה את כתביו. בעזרת וריאן פריי נמלט לברח אל מרטיניק ואחר כך לארצות הברית ולאיים הקריביים (1941). בניו יורק הכיר את אליזה, שהייתה לאשתו השלישית. ב-1944 נסע לקוויבק, כתב שם את הספר "תעלומה 17", שבו מתוארת גם סלע פרסה במפרץ סנט לורנס.

ב-1946 שב לפריז והתנגד לקולוניאליזם הצרפתי. חידש את פעילות קבוצת הסוריאליסטים. ב-1959 ארגן תערוכה בספרד לרגל 40 שנות הסוריאליזם, שכללה גם עבודות של סלבדור דאלי. ב-1960 חתם על מניפסט של 121 איש רוח שתמך בעצמאות אלג'יר. נפטר ב-1966 וקבור בבית הקברות דה באטיניול בפריז.

אנדרה ברטון (1896, 1966) היה סופר ומשורר מצרפת. הוא הנהיג תנועה אמנותית שנקראת סוריאליזם. סוריאליזם היא אומנות שמשלבת מציאות וחלום.

ברטון נולד בטינשבריי שבצרפת. הוא למד רפואה ועבד בבית חולים בנאנט במלחמה הראשונה. שם פגש חברים שחשבו אחרת על אמנות.

ב-1919 הקים כתב עת בשם "ספרות". ב-1920 כתב ספר עם פיליפ סופו שבו הם השתמשו בכתיבה אוטומטית. כתיבה אוטומטית היא כתיבה מהירה וללא תכנון.

ב-1924 פרסם את המניפסט הסוריאליסטי והנהיג קבוצת אמנים. הם רצו שהאמנות תפתיע ותשאל שאלות.

בשנים שלפני מלחמת העולם השנייה ביקר במקסיקו ופגש את לאון טרוצקי ואת הצייר דייגו ריברה. במלחמת העולם השנייה נמלט מארצו בעזרת חברים והגיע לאמריקה. שם הכיר את אשתו השלישית.

אחרי המלחמה חזר לפריז. הוא ארגן תערוכות ותמך בעצמאות עמים. מת ב-1966 ונטמן בפריז.