אנדרה פרווין

אנדרה פרווין (André Previn; 6 באפריל 1929, 28 בפברואר 2019) היה פסנתרן (נגן פסנתר), מנצח (המוביל תזמורת) ומלחין (כותב מוזיקה) יהודי‑אמריקאי יליד גרמניה.

פרווין נולד בברלין בשם אנדריאס לודוויג פריווין למשפחה יהודית. הוא היגר עם משפחתו לארצות הברית ב‑1938 כדי להימלט מהמשטר הנאצי וקיבל אזרחות אמריקאית ב‑1943. גדל בלוס אנג'לס והחל לעבוד בהוליווד מ‑1948, בעיקר בכתיבת ועיבוד מוזיקה לסרטים.

הוא עיבד וניצח על מוזיקה לסרטים בולטים, וביניהם: בהלה בצוק השחור (1955), ז'יז'י (1958), פורגי ובס (1959), נדנדה בשניים (1962) וגבירתי הנאווה (1964). על סרטים אלה זכה במספר פרסי אוסקר. פרווין עבד כחלק מיחידת המוזיקה של ארתור פריד ב‑MGM.

בשנות ה‑60 החל לעבוד גם כמנצח בתפקידים קבועים. בתפקידיו הבולטים: מנצח התזמורת הסימפונית של יוסטון מ‑1967 ולאחר כך גם את התזמורת הסימפונית של לונדון, וכן כיהן בתפקידים בתזמורות אחרות כמו פיטסבורג, הפילהרמונית המלכותית ולוס אנג'לס. כחלק מעבודתו חיבר קונצ'רטו לצ'לו וקונצ'רטו לגיטרה ויצירות קאמריות, ווקאליות ותזמורתיות.

במקביל המשיך לשחק ולעשות הקלטות כפסנתרן ג'אז. הוא עבד עם אנשי ג'אז כמו שלי מאן ובני קרטר; אלבום של שירים מתוך גבירתי הנאווה שהקליט עם מאן (1966) היה רב־מכר.

עבד עם המחזאי טום סטופארד על המחזה "כל ילד טוב ראוי לחסד", שהוצג בלונדון ב‑1977 עם התזמורת הסימפונית של לונדון בניצוחו. אופרתו הראשונה, "חשמלית ושמה תשוקה", הועלתה בסן פרנסיסקו ב‑1998.

פרווין היה נשוי חמש פעמים, כולל לדורי פרווין, למיה פארו ולמנצחת/כנרת הנודעת אן‑סופי מוטר, שאותה נשא לאישה ב‑2002 וכתב עבורה קונצ'רטו לכינור. הוא נפטר ב‑28 בפברואר 2019.

פרווין כתב מוזיקה ליותר מ‑50 סרטים. הוא היה מועמד לפרס אוסקר 13 פעמים וזכה בארבעה.

אנדרה פרווין (6 באפריל 1929, 28 בפברואר 2019) היה נגן פסנתר, מנהל תזמורת וכתוב מוזיקה.

פרווין נולד בברלין במשפחה יהודית. הוא עזב לגרצות אמריקה ב‑1938 כדי להימנע מסכנה. ב‑1943 קיבל אזרחות אמריקאית.

החל לכתוב מוזיקה לסרטים בהוליווד מ‑1948. הוא כתב מוזיקה ליותר מ‑50 סרטים. כמה סרטים קיבלו פרסי אוסקר.

הוא גם הוביל תזמורות גדולות, כמו תזמורת יוסטון ותזמורת לונדון. פרווין כתב גם קטעים לכלי נגינה גדולים, למשל קונצ'רטו לצ'לו ולגיטרה.

בנוסף, ניגן ג'אז והקליט עם מוזיקאים ידועים. אופרתו הראשונה קודמה בסן פרנסיסקו ב‑1998.

הוא נישא כמה פעמים. ב‑2002 נישא לכנרת אן‑סופי מוטר וכתב עבורה קונצ'רטו לכינור. פרווין נפטר ב‑2019.

פרווין היה מועמד לפרסי אוסקר 13 פעמים וזכה בארבעה.