אנטול פראנס

אָנָטוֹל פְרָאנְס (שמו הלועזי של אנטול פרנסואה תיבו; 1844, 1924) היה סופר צרפתי וזכה בפרס נובל לספרות ב-1921.

נולד בפריז במשפחה של בעל חנות ספרים, ואהבת הספרים והשנים של המהפכה הצרפתית השפיעו על יצירתו. למד במגמת לימודים קלאסיים וקיבל תעודת בגרות צרפתית (Baccalauréat).

הוא עבד בתפקידים שונים וב-1876 מונה לספרן של ספריית הסנאט, משרה שבה נשאר כ-14 שנה. נובלתו "פשעו של סילבסטר בונאר" זכתה בפרס האקדמיה הצרפתית ב-1881. ב-1896 התקבל כחבר באקדמיה הצרפתית.

פראנס כתב רומנים, נובלות, מאמרים ואמרות במשך יותר מחמישים שנה. בקובץ "גנו של אפיקורוס" (1895) ניכרת השקפתו על החיים. לאחר מותו הוצאו כתביו במהדורה של 25 כרכים (1925, 1935).

היה פעיל חברתית ופוליטית. נטה לסוציאליזם (רעיון של שוויון חברתי) ומחה נגד פסק הדין במשפט דרייפוס. יחד עם הסופר אמיל זולא דרש משפט חוזר. הוא היה ממייסדי הליגה למען זכויות האדם ולחם להפרדת הדת מהמדינה.

אדרב האנטי‑קלריקליזם, המיליטריזם והאנטישמיות השתקפו ביצירתו. ב"אי הפינגווינים" ביקר מושגים כמו אלוהים, רכוש פרטי וסגידה לאישים. הכנסייה הקתולית אסרה את קריאת ספריו ב-1920. למרות זאת זכה בפרס נובל ב-1921. נפטר ב-1924 ונקבר בכפר סן‑סיר שעל נהר הלואר.

אָנָטוֹל פְרָאנְס (אנטול פרנסואה תיבו; 1844, 1924) היה סופר צרפתי חשוב. הוא קיבל פרס נובל לספרות ב-1921.

נולד בפריז. אביו היה בעל חנות ספרים. אהב לקרוא על המהפכה הצרפתית. למד בבית ספר קלאסי וקיבל תעודת בגרות (Baccalauréat).

הוא עבד כספרן בספריית הסנאט מ-1876 כ-14 שנה. ב-1881 זכתה אחת מהנובלות שלו בפרס חשוב בצרפת. ב-1896 נכנס לאקדמיה הצרפתית.

פראנס כתב ספרים ומאמרים במשך יותר מ-50 שנה. אחד הקבצים המפורסמים שלו נקרא "גנו של אפיקורוס".

פראנס עמד לצד מי שנפגעו. הוא מחה על פסק דין שנוי במחלוקת בשם משפט דרייפוס. הוא גם סייע להקים ארגון למען זכויות האדם.

הוא התנגד להשפעת הכנסייה על המדינה ולמלחמות. ספריו אסרו לקריאה על יד הכנסייה הקתולית ב-1920. נפטר ב-1924 ונקבר ליד נהר הלואר.