אנטון שמיד (9 בינואר 1900, 13 באפריל 1942) היה חייל וורמאכט (צבא גרמניה) ממוצא אוסטרי שסייע ליהודים בביאליסטוק ובווילנה בזמן השואה. הוכר כחסיד אומות העולם.
שמיד עבד כחשמלאי והחזיק חנות רדיו בווינה. הוא לא השתייך למפלגה, ובתקופת ה״אנשלוס״ סייע לכמה יהודים לעזוב את אוסטריה.
ב־1939 גויס לוורמאכט. הגיע לדרגת פלדוובל (מקביל לסמל ראשון בצה"ל). בסתיו 1941 הוצב ליד וילנה ביחידה שאמורה היתה לאסוף חיילים מנותקים. שם ראה את כינוס היהודים בגטו (אזור שבו אילצו יהודים לגור בנפרד) ואת הרצח ההמוני בפונאר (אתר ליד וילנה שבו נרצחו אלפי אנשים). במכתב לאשתו שטפי הוא תיאר את הזוועה וכתב שהוא לא יכול שלא לסייע.
באוקטובר 1941 החל להסתיר יהודים ולספק להם דרכונים מזויפים. סייע למרדכי טננבוים, מנהיג המחתרת, להעביר לוחמי מחתרת מווילנה לביאליסטוק. לפי עדותו של אבא קובנר במשפט אייכמן, שמיד נתן גם מסמכים מזויפים ומכוניות צבאיות כדי להגן על המעבר.
לדברי שמיד, המארגן של מדיניות ההשמדה היה אייכמן. שמיד נעצר בינואר 1942.
ב־25 בפברואר 1942 הועמד לדין צבאי באשמה שהבריח יהודים מהגטו. הוא נמצא אשם ונידון למוות. הוצא להורג בירייה בווילנה ב־13 באפריל 1942, ונקבר בשולי בית הקברות הצבאי אנטוקול.
במכתבו האחרון לאשתו כתב: "פעלתי כבן אדם ולא רציתי לפגוע באף אחד". מעריכים ששמיד סייע להציל כ־250 יהודים.
אנטון שמיד (1900, 1942) היה חייל אוסטרי בוורמאכט. וורמאכט, הצבא של גרמניה. הוא עזר ליהודים בזמן השואה. הוא הוכר כחסיד אומות העולם.
לפני המלחמה היה לו חנות רדיו בוינה. אחרי 1939 גויס לצבא הגרמני. בדרכו לעבודה ליד וילנה הוא ראה אנשים מובלים לגטו. גטו, מקום שבו כפו על יהודים לגור בנפרד. בשטח ליד וילנה, פונאר, נרצחו אנשים רבים. פונאר, אתר ליד וילנה.
שמיד לא יכל לשתוק. באוקטובר 1941 הוא התחיל להסתיר אנשים. הוא עשה דרכונים מזויפים ועזר להעביר לוחמי מחתרת לביאליסטוק. אבא קובנר, לוחם מפורסם, סיפר שמשמיד עזר רבות.
שמיד נעצר בתחילת 1942. ב־25 בפברואר הוא הורשע בהברחת Jews. במשפט גזרו עליו מוות. הוצא להורג ב־13 באפריל 1942 ונקבר באנטוקול. בסופו כתב לאשתו: "פעלתי כבן אדם".
מוערך שהוא סייע להציל בערך 250 אנשים.
תגובות גולשים