אנטוניו לבריולה

אנטוניו לבריולה (12 ביולי 1843 - 12 בפברואר 1904) היה פילוסוף וסוציאליסט ונחשב לאבי המרקסיזם האיטלקי. כיום הוא נחשב יחסית נשכח, ופחות מוכר מהאנשים שהשפיע עליהם, כמו בקרוצ'ה, גרמשי וז'בוטינסקי.

לבריולה נולד בקאסינו שבמחוז לאציו. למד פילוסופיה הגליאנית באוניברסיטת נאפולי אצל ברטרנו ספוונטה. הוא רצה להבין את צורכי ההמונים, ובעיקר את הצורך בחינוך לאומי. הוא ראה בחינוך רפורמה אינטלקטואלית ומוסרית.

ב-1874 מונה לפרופסור לפילוסופיה מוסרית וחינוך באוניברסיטת רומא. בהמשך שינה את השקפותיו: ניתק את ההיסטוריציזם ההגליאני (גישת היסטוריה שמבוססת על הרעיונות של הגל) מהאידיאליזם. את המדינה, הדת והחינוך הוא ראה ככלים לאסטרטגיה פוליטית מתקדמת.

הוא החל כפוליטיקאי ליברל-דמוקרט ותמך בג'וזפה מציני, אך אחרי 1873 התאכזב מהמדינה הליברלית. במחצית השנייה של שנות ה-80 החל להתקרב לשמאל, בין השאר בגלל תנועות עממיות סביב גריבלדי ובאקונין. בסביבות 1890 קרא את מרקס ואנגלס ונשנה: האמין שהתנועה הסוציאליסטית היא הכוח המהפכני המרכזי של העת החדשה.

ספרו "מאמרים בנושא המטריאליזם ההיסטורי" מיקם אותו בין התאורטיקנים האירופים החשובים של זמנו.

אנטוניו לבריולה (1843-1904) היה פילוסוף וסוציאליסט. פילוסוף, אדם שחוקר רעיונות גדולים. סוציאליסט, תומך ברעיונות שקשורים לעבודה ולשיוויון.

הוא נולד בקאסינו שבאיטליה. למד פילוסופיה בנאפולי אצל מר ספוונטה. הוא רצה שכולם יקבלו חינוך טוב. חינוך, ללמוד בבתי ספר.

ב-1874 הוא הפך לפרופסור ברומא. בהמשך חקר רעיונות חדשים ונתק מהתפיסות הישנות. בסוף המאה ה-19 קרא את מרקס ואנגלס. מרקס, הוגה שחושב שמעמדות ועבודה משנים את ההיסטוריה. לבריולה התחבר לסוציאליסטים והאמין שהפועלים יכולים לשנות את החברה.

הספר המוכר שלו נקרא "מאמרים בנושא המטריאליזם ההיסטורי". הוא עדיין השפיע על הוגים חשובים, אם כי היום פחות מכירים אותו.