אנטוניו לוטי (1667, 5 בינואר 1740) היה מלחין איטלקי.
לוטי נולד בוונציה או בהאנובר. אביו, מתאו, שימש כמנצח תזמורת. הוא למד אצל ג'ובאני לגרנצי.
קריירתו התחילה בבזיליקת סן מרקו בוונציה. החל כזמר אלט, המשיך כעוזר לנגן העוגב השני, ואז ניגן עוגב שני בעצמו. משנת 1704 כיהן כנגן עוגב ראשון. ב-1736 מונה למאסטרו די קאפלה, ראש המוזיקה והמקהלה בבזיליקה, ומילא תפקיד זה עד מותו.
לוטי חיבר גם מוזיקה ל"אוספדאלה דליי אינקוראבילי" (בית חולים למי שלא נרפא), ושם גם לימד. ב-1717 נסע לדרזדן, שם הוצגו כמה אופרות שלו; חזר לוונציה ב-1719 ונשאר עד 1740.
כתב מיסות, קנטטות, מדריגלים וכשלושים אופרות, וכן יצירות לכלים. יצירות הקודש שלו לעתים קרובות נכתבו א-קאפלה, כלומר שירה ללא ליווי כלי נגינה. סגנונו נחשב לגשר בין הבארוק השמור לניצני הסגנון הקלאסי.
לוטי היה גם מורה נודע. בין תלמידיו: דומניקו אלברטי, בנדטו מרצ'לו, בלדאסארה גאלופי ויאן דיסמאס זלנקה. אשתו הייתה הסופרן סנטה סטלה.
אנטוניו לוטי (1667, 5.1.1740) היה מלחין מאיטליה.
הוא נולד בוונציה או בהאנובר. אביו היה מנצח תזמורת. לוטי למד אצל ג'ובאני לגרנצי.
עבודתו הגדולה הייתה בבזיליקת סן מרקו בוונציה. הוא התחיל כזמר, למד לנגן עוגב והפך לנגן עוגב ראשון ב-1704. ב-1736 מונה לראש המוזיקה בכנסייה.
כתב מוזיקה גם לבית החולים "אוספדאלה דליי אינקוראבילי" ושם לימד. ב-1717 נסע לדרזדן כדי להציג אופרות. חזר ב-1719 ונשאר בוונציה עד למותו.
לוטי חיבר מיסות, קנטטות, מדריגלים וכשלושים אופרות. חלק מיצירותיו לקודש נכתבו א-קאפלה, שירה בלי כלי נגינה. הסגנון שלו עמד בין הבארוק לסגנון הקלאסי החדש. אשתו הייתה הזמרת סנטה סטלה.
תגובות גולשים