אנטוניו סטרדיווארי

אנטוניו סטרדיווארי (1644, 1737) היה יוצר וכורך כלי קשת מאיטליה. הצורה הלטינית של שמו, סטרדיוואריוס, הפכה לשם מותג לכלים שלו. יש על רוב כלייו כתובת בלטינית עם שנת הייצור.

נולד בקרמונה (ייתכן שגם ב-1649 או 1650 לפי מקורות שונים). יש השערות כי למד אצל ניקולו אמאטי, אך הראיות אינן חד־משמעיות. הוא נישא פעמיים והקים בשנת 1680 סדנה בפיאצה סן דומיניקו שבקרמונה.

בסדנה הוא שיפר דגמים קיימים. שינויים כללו קימורים מדויקים יותר של גוף הכלי, שינוי עובי העץ, עיצוב מחודש של השבלול (החלק הסיבובי בקצה הצוואר) ושיפור בטכניקות הצביעה.

הכלים שיוצרו בין 1698 ל-1725 נחשבים ליתר הטובים, וזוהי "תקופת הזהב" שלו. שיא הייצור נמצא סביב 1715. הכלים משנים מאוחרות יותר, אחרי 1726, נחשבים לטובים פחות, ואחרי 1730 יש כתובת שמרמזת שהייצור נעשה תחת שמירה של בנים או אומנים אחרים בסדנה.

סטרדיווארי ייצר לא רק כינורות. הוא גם בנה צ'לו, ויולות, גיטרות, מנדולינות ואפילו נבל אחד. בסך הכל יוצרו כ־1,100 כלים, ומתוכם שרדו כיום כ־650.

כמה כלים מפורסמים ששרדו נמצאים בבעלות נגנים ידועים או מושאלים להם. בין הדוגמאות: הצ'לו "דוידוף סטרד" בבעלות יו-יו מה, צ'לו שהיה בידי מסתיסלב רוסטרופוביץ', הכינור של גיל שחם, וכינור מ-1714 שבידי יצחק פרלמן. אוספים גדולים של כלי סטרדיוואריוס נמצאים בארמון המלוכה בספרד ובספריית הקונגרס בארה"ב; יש גם קרן שמחזיקה אוסף ומושאלת לכלים לנגנים גדולים.

קיימים גם חיקויים מודעים של כלי סטרדיוואריוס בשוק, לצד זיופים במגוון רמות איכות.

אנטוניו סטרדיווארי היה בונה כינורות איטלקי מפורסם. השם הלטיני שלו, סטרדיוואריוס, הפך לשם לכליו.

הוא נולד בעיר קרמונה ושם פתח סדנה. סדנה זה מקום שבו בונים ומתקנים כלים.

הוא שיפר את צורת הכלים, את עובי העץ ואת הצביעה. הכלים שעשה בין השנים 1698 ל-1725 נחשבים לטובים ביותר. השיא היה סביב שנת 1715.

הוא בנה גם צ'לו, ויולות, גיטרות ומנדולינות. בסך הכל ייצר כ־1,100 כלים. כ־650 מהם שרדו עד היום.

כמה כלים מפורסמים מוחזקים על ידי נגנים ידועים. לדוגמה: יו-יו מה והכנר יצחק פרלמן החזיקו בכלים כאלה.

יש גם חיקויים וזיופים של כלי סטרדיוואריוס בשוק. חלקם מסומנים כבוטיקים, וחלקם מזויפים.