אנטונין דבוז'אק

אנטונין לאופולד דבוז'אק (1841, 1904) היה מלחין צ'כי ממחוז נלהוזבס, סמוך לפראג. יצירותיו המפורסמות כוללות את הסימפוניה התשיעית "מן העולם החדש", את המחולות הסלאביים, הרביעייה האמריקאית, הקונצ'רטו לצ'לו, ואת האופרה רוסלקה (מבוססת על סיפורו של אנדרסן). בכתב ידו גם חמישיית פסנתר, שלישיות פסנתר רבות, פתיחות ויצירות ווקאליות כמו Te Deum, רקוויאם וסטאבט מאטר.

דבוז'אק נולד וניהל את מרבית חייו בסביבה של פראג. למד מוזיקה ובעיקר עוגב בפראג, ובשנות ה־60 ניגן בוויולה בתזמורת האופרה הזמנית, שהנחייה שלה עברה לידי בדז'יך סמטנה בשנת 1866. בין השנים 1892, 1895 ניהל את הקונסרבטוריון הלאומי למוזיקה בניו יורק. הוא קיבל את התפקיד בתנאי שיאפשר כניסה חינם לתלמידים אפרו‑אמריקאים ולאינדיאנים מוכשרים שאינם יכולים לשלם. שם הכיר את הארי ברלי, זמר ומלחין אפרו‑אמריקאי, שלימד אותו שירי נשמה אמריקאיים (spirituals). בתקופת שהותו בארצות הברית כתב את הסימפוניה התשיעית, "מן העולם החדש".
דבוז'אק הושפע מהקונצ'רטו לצ'לו של ויקטור הרברט, וכתב קונצ'רטו לצ'לו בסי מינור (1895), שהפך לפופולרי מאוד. קונצ'רטו מוקדם יותר שלו (בלה מז'ור, 1865) נטש ולא הושלם בידי דבוז'אק; הוא הושלם מאוחר יותר על ידי המלחין גינתר רפאל.
דבוז'אק חזר לפראג וניהל שם את הקונסרבטוריון משנת 1901 עד מותו ב־1904. בין תלמידיו היה רודולף קארל. נקבר בבית הקברות וישֶהראד בפראג. על שמו נקרא אסטרואיד שגילה לובוש קוהואוטק ב־1974.

כתיבתו משלבת את המבנה הקלאסי של הסימפוניה עם רומנטיקה והשפעות של בטהובן וברהמס. ניתן לזהות גם השפעות של ליסט ווגנר ביצירות מסוימות. דבוז'אק שילב ברובו אלמנטים של מוזיקה עממית צ'כית, מקצבים ומלודיות, אך יצר נושאים מקוריים ולא רק העביר שירי עם ישירים. דוגמה בולטת לכך הן המחולות הסלאביים, שכתובים כמחולות מקוריים אך בהשראת פולקלור.
הוא כתב אופרות (11 בסך הכל, ובהן רוסלקה), מוזיקה ווקאלית ומשנן רחב של יצירות קאמריות: רביעיות כלי קשת (14), שלישיות לפסנתר וחמישיות.

דבוז'אק כתב תשע סימפוניות, על פי המודל הקלאסי. הסימפוניה הראשונה, "פעמוני זלוניצה", נכתבה בגיל 24 ומציגה כישרון ראשוני. הסימפוניה השלישית מראה השפעה של וגנר וליסט. הסימפוניה הרביעית נחשבת לבלתי־מרשימה פחות מבין המוקדמות, והיא מצביעה על שליטה בצורות המוזיקליות.
החמישית והשישית הן פסטורליות ושמחות; השביעית רומנטית ואישית מאוד. השמינית והתשיעית נחשבות לפסגת יצירתו. הסימפוניה התשיעית, "מן העולם החדש", נכתבה בזמן שהותו בארצות הברית. דבוז'אק ציין שימוש ברעיונות שקשורים למוזיקה אינדיאנית, אך החוקרים רואים בה גם הרבה השפעות מבוהמיה. זו יצירה מאוחדת במבנהה, ובפרק הסיום מחוברים נושאים מכל הפרקים. ניל ארמסטרונג לקח את הסימפוניה הזו עמו במשימת אפולו 11 בשנת 1969.

דבוז'אק כתב ארבעה קונצ'רטי לכלי סולו. הקונצ'רטו לצ'לו בלה מז'ור מלפני 1865 נותר בלתי גמור על ידו. הקונצ'רטו לצ'לו בסי מינור מ־1895 הוא היצירה לצ'לו המוכרת ביותר שלו.

דבוז'אק כתב 14 רביעיות כלי קשת לאורך חייו. היצירות האלה מראות את התפתחותו כמלחין מהצעירות ועד לבגרות. רביעייה ראשונה מתאפיינת בהשפעות וגנר ובתעוזה הרמונית, והיא כוללת קטע שמקורו בשיר עם שהיה קשור למאבק פוליטי באזור. רבות מהרביעיות נכתבו כדי לפתח שפה מוזיקלית אישית ורבת־שינוי.

המחולות נכתבו בהקשר של התעוררות לאומית בבוהמיה ומוראביה. אחרי שסמטנה סלל את הדרך, דבוז'אק אימץ אזכורים עממיים אך יצר מלודיות מקוריות. במקור פרסם מחזור מחולות לפסנתר בארבע ידיים ב־1878, בעידוד המוציא לאור זימרוק ובחסות ברהמס שהתעניין ביצירותיו. ההצלחה הייתה מיידית. שבע שנים מאוחר יותר פרסם מחזור שני (1887), תיזמורו בוצע באופן רחב יותר, והיצירות היו מורכבות יותר.

דבוז'אק כתב ארבע שלישיות לפסנתר. שתי הראשונות מוקדמות, השלישית היא מורכבת ומעט קודרת, והרביעית היא אוסף של מחולות "דומקה".

אנטונין לאופולד דבוז'אק (1841, 1904) היה מלחין צ'כי. הוא נולד בכפר נלהוזבס ליד פראג. הוא חיבב מוזיקה עממית צ'כית, אבל כתב גם יצירות חדשות משל עצמו.

דבוז'אק למד מוזיקה וניגן בוויולה בתזמורת. בין 1892 ל־1895 עבד בניו יורק כמנהל קונסרבטוריון. הוא דרש שתלמידים שחורים ושבטי אינדיאנים מוכשרים יתקבלו בחינם. שם הכיר זמר בשם הארי ברלי, שלימד אותו שירי נשמה (שירי דת מודאגים אבל יפים).
בארצות הברית כתב את הסימפוניה המפורסמת "מן העולם החדש". הוא חזר לפראג וניהל שם את הקונסרבטוריון עד מותו. הוא נקבר בבית הקברות וישֶהראד. גם כוכב לכת קטן (אסטרואיד) נקרא על שמו.

דבוז'אק אהב את הבניין המסודר של הסימפוניה (מבנה של כמה פרקים). הוא הושפע ממלחינים גדולים כמו בטהובן וברהמס. יחד עם זאת, הוא שילב מקצבים ושירים צ'כיים במוזיקה שלו. המחולות הסלאביים שלו מצליחים כי הם נשמעים כמחול אמיתי, אבל הם מלודיות מקוריות.
הוא כתב אופרות, שירים, מוזיקה לפסנתר, רביעיות כלי קשת ושלישיות.

דבוז'אק כתב תשע סימפוניות. הראשונה נקראת "פעמוני זלוניצה". התשיעית נקראת "מן העולם الجديد". היא נכתבה כששהה באמריקה. אנשים חושבים שיש בה נגיעות ממוזיקה אינדיאנית, אבל גם הרבה צלילים בוהמיים. ניל ארמסטרונג לקח אותה איתו לירח.

המחולות נוצרו כדי להראות את זהות הצ'כים. דבוז'אק כתב מחולות מקוריים, בהשראת ריקודים עממיים. הם פורסמו ב־1878 וב־1887 וזכו להצלחה גדולה.