אנמיה

אָנֶמְיָה (Anemia), בעברית מִעוּט דָּם, היא קבוצת מצבים שבהם יש תכולה נמוכה של המוגלובין, החלבון שנושא חמצן בדם, או חוסר בכדוריות דם אדומות שנושאות אותו. תוצאה זו מקשה על העברת חמצן לרקמות הגוף. המצב שכיח ויכול להופיע בכל גיל.

ניתן לחלק אנמיות לפי המנגנון: ייצור מופחת או לקוי של המוגלובין או תאים, הרס של תאי דם אדומים, או אובדן דם חיצוני.

במקרים אלה הבעיה היא ביצירת הכדוריות או בהכנת המוגלובין. הסיבות יכולות להיות תזונתיות, מחלות כרוניות או בעיות בייצור במח עצם.

אנמיה מסוג זה נקראת אנמיה המוליטית (תמס-דם). כאן ייצור התאים יכול להיות תקין, אבל הם נהרסים מהר או שיש דימום הגורם לאובדן כמות דם.

תינוקות וילדים בסיכון גבוה. בישראל ממליצים לתת תוספת ברזל מגיל 4 חודשים למניעה. גם קשישים, חולים במחלות כרוניות, אנשים עם בעיות ספיגה במעיים, נשים בהריון וצמחונים/טבעונים עלולים לפתח אנמיה. בעיות ספיגה מפחיתות קליטה של ברזל, חומצה פולית ו־B12.

הסימפטומים כלליים ומבוססים על ירידה באספקת חמצן. האבחון נעשה בבדיקות דם. בדיקות חשובות: רמת המוגלובין (HGB), המטוקריט (HCT, חלק התא בנפח הדם), MCV (גודל ממוצע של התאים), מספר תאי דם אדומים (RBC) ורטיקולוציטים (RET, תאים צעירים). להערכת אנמיה מחוסר ברזל נבדקות גם רמות ברזל, פריטין (חלבון-אחסון של ברזל) וטרנספרין (חלבון שמעביר ברזל). במקרים מורכבים מבצעים בדיקה מיקרוסקופית של משטח דם ולעתים דגימת מח עצם.

הטיפול מותאם לגורם: מתן ברזל במקרים של מחסור בברזל; ויטמין B12 וחומצה פולית במקרים של חוסרים אלה; תחליפי אריתרופואטין כאשר יש חוסר בהורמון זה. במקרה של דימום יש לעצור אותו. במצבים בלתי ניתנים לתיקון או באנמיות קשות יתכן צורך בעירוי דם. באנמיה אפלסטית, כאשר מח העצם נפגע, עשויה להידרש השתלת מח עצם.

ממצאים ארכאולוגיים מראים אנמיה כבר בעת העתיקה. נמצאו סימנים באנגליה ובתאילנד מתוארכים לכ־4,000 שנים לפני זמננו, וכן עדויות בעצמות מאתר בבאר א-דוואלי (תקופת הבית השני) באזור ביתוניה.

אָנֶמְיָה (Anemia) בעברית "מיעוט דם" היא מצב שבו יש מעט המוגלובין. המוגלובין הוא חלבון שנושא חמצן בדם. לעיתים יש גם מעט תאי דם אדומים, התאים שמובילים את המוגלובין.

יש שלוש דרכים עיקריות לגרום לאנמיה: לא מייצרים מספיק תאים או המוגלובין, התאים נהרסים מהר, או מאבדים דם.

כאן הבעיה היא שבגוף לא עושים מספיק תאים או לא מייצרים מספיק המוגלובין.

אנמיה מסוג זה נקראת אנמיה המוליטית. כאן התאים נהרסים או יש דימום.

תינוקות וילדים עלולים לפתח אנמיה. בישראל נותנים ברזל החל מגיל 4 חודשים כדי למנוע זאת. גם אנשים מבוגרים, נשים בהריון וצמחונים קוראים לעתים אנמיה.

רופאים עושים בדיקות דם. מודדים המוגלובין, את חלק הכדוריות בנפח הדם (המטוקריט), וגודל התאים (MCV). בודקים גם רמות ברזל ופריטין. לפעמים בוחנים את מח העצם.

מטפלים לפי הסיבה: נותנים ברזל, ויטמינים או עוצרים דימום. במקרים קשים נותנים עירוי דם. לעיתים יש צורך בהשתלת מח עצם.

יש עדויות לאנמיה בעצמות עתיקות. ממצאים בתאילנד הם בגיל כ־4,000 שנה. גם בארץ נמצאו עצמות עם סימנים לאנמיה מהתקופה של הבית השני.