אנרי ראבו

אנרי ראבו (10 בנובמבר 1873, 11 בספטמבר 1949) היה מלחין ומנצח צרפתי. הוא נולד וגדל בפריז, בנו של צ'לן וזמרת. ראבו למד בקונסרבטואר של פריז, בית ספר גבוה למוזיקה, ובשנת 1920 החליף שם את גבריאל פורה בתפקיד המנהל.

ראבו נחשב למלחין שמרני והיה ידוע באמירתו "מודרניזם הוא האויב". בנוסף לכתיבה הוא עשה קריירה בניצוח: ניהל את תזמורת האופרה של פריז במשך עשר שנים. כמו כן שימש מנהל מוזיקלי של התזמורת הסימפונית של בוסטון למשך שנתיים.

הוא כתב אופרות, מוזיקה למחזות ולסרטים וכן יצירות תזמורתיות וקאמריות. האופרה הקומית המפורסמת שלו היא Mâruf, savetier du Caire ("מערוף, הרצען מקהיר"), המשלבת אלמנטים הוגנריים עם טעמים אקזוטיים. בין אופרותיו גם L’Appel de la Mer, המבוססת על "הרוכבים אל הים" של סינג. חלק מיצירותיו הללו נשכחו.

ביצירות התזמורתיות שלו יש בין היתר דיברטיסמנט על שירים רוסיים ו"אגלוג" (פואמה סימפונית), וכן נוקטורן מתוך הפואמה הסימפונית "תהלוכה", יצירה שמתעוררת מדי פעם להקלטה ולביצוע. במוזיקה הקאמרית כתב את "סולו דה קונקור" לקלרינט ופסנתר, יצירת תחרות וירטואוזית שמיועדת להדגשת יכולת הנגן.

אנרי ראבו (1873, 1949) היה מלחין ומנצח מצרפת. הוא נולד בפריז. אביו ניגן בצ'לו. אמו הייתה זמרת.

ראבו למד בקונסרבטואר של פריז. קונסרבטואר זה הוא בית ספר למוזיקה. ב-1920 הוא הפך למנהל של אותו בית ספר, אחרי גבריאל פורה.

הוא אהב מוזיקה מסורתית. הוא אמר ש"מודרניזם הוא האויב". הוא ניהל גם תזמורת האופרה של פריז עשר שנים. הוא עבד שנתיים עם התזמורת הסימפונית של בוסטון.

ראבו כתב אופרות ומוזיקה להצגות ולסרטים. האופרה המפורסמת שלו נקראת Mâruf, savetier du Caire. שמה בעברית הוא "מערוף, הרצען מקהיר". יש בה שילוב של דברים רגילים ודברים שנראים אחרים ומסתוריים.

הוא גם כתב יצירות לתזמורת, כמו דיברטיסמנט על שירים רוסיים ו"אגלוג". יש לו גם יצירה קטנה לקלרינט ופסנתר שנקראת "סולו דה קונקור". זו יצירה שמציגה מיומנות נגינה חזקה.