אנרכיזם אינדיבידואליסטי הוא מהזרמים הוותיקים של האנרכיזם. הוא מתנגד לקולקטיביזם, כלומר לרעיון שהקהילה קובעת יותר מהאדם. הוא מדגיש אוטונומיה, היכולת של היחיד להחליט עבור עצמו, וחירות אישית. מהוגי הרעיון הראשונים חשוב להזכיר את פייר-ג'וזף פרודון ומקס סטירנר.
הזרם משלב שאיפה לשוויון עם התנגדות להתארגנות קולקטיבית חזקה. במקום להפוך משאבים לקולקטיביים, הוא רוצה להעצים עניים ועובדים על ידי הפיכתם לבעלי רכוש. כך, לדבריו, כולם יוכלו להשתתף בשוק בלי להיות תלויים באדם אחר.
האנרכיזם האינדיבידואליסטי תומך בבעלות אישית על תוצרת העבודה. הוא גם מקבל שוק תחרותי, ומתנגד לקומוניזם. הוא מאמץ את "תאוריית הערך של העבודה", כלומר שהערך של מוצר נובע מהעבודה שהושקעה בו, ולכן רואה רווח כמקור אפשרי לניצול. במקום זאת הוא מציע מוטואליזם, שיטה כלכלית המבוססת על חילופי ערכים הוגנים והחלפה.
הזרם לא שולל תגמולים פורמליים, כמו משכורת, וגם לא תגמולים בלתי פורמליים, כמו הכרה וסיפוק. תומכיו טוענים שניגודי אינטרסים נוצרים בעיקר בגלל מערכות סמכות שפוגעות בחופש האנשים.
מסורתית הם לא מתנגדים לבעלות פרטית על הון, אך רבים מתנגדים לבעלות על אדמה שלא בשימוש. הם טוענים שאדמה אינה תוצר של עבודה, ולכן לא ראוי שמישהו יקנה או ימכור אותה. אדם יכול להחזיק אדמה באמצעות שימוש וכיבוש; אדמה שאינה בשימוש אינה בבעלות אף אחד.
הזרם ניצב בניגוד לאנרכו-קומוניזם ולאנרכו-סינדיקליזם. הוא נחשב לעתים ל"אנרכיזם פילוסופי" כי הוא מתמקד בטיעונים רעיוניים. במקביל חיפשו אנרכיסטים אלה פתרונות מעשיים, כמו גישה שוויונית יותר לאדמות, הקלות בזכויות יוצרים ושבירת מונופול המדינה על הון, כדי להעצים עובדים.
מטרת הפעולה המעשית הייתה ליצור מערכת של זכויות פרט המאוזנת בין שוויון לקניין פרטי. כך עולות מחלוקות בין תומכי הזרם לגבי האיזון הנכון בין חירות אישית לבין תיאום כלכלי חברתי.
אנרכיזם אינדיבידואליסטי מדבר על חופש של כל אדם. הוא אומר שהפרט חשוב יותר מהקבוצה. אוטונומיה כאן פירושה היכולת להחליט לבד.
הרעיון רוצה שעובדים יהיו בעלי רכוש. זה כדי שלא יצטרכו להיות תלויים באחרים. הם תומכים בשוק שבו אפשר לקנות ולמכור, אבל מתנגדים לאי־שוויון גדול שמביא רווח בלי עבודה.
הם מאמינים שתמורה למשהו צריכה להגיע מהעבודה שהשקיעו בו. זו "תאוריית הערך של העבודה".
הרעיון הכלכלי שהם מציעים נקרא מוטואליזם. מוטואליזם הוא רעיון של החלפה והסדרים הוגנים לכל הצדדים.
הם לא אוהבים שמישהו שולט על אחרים. לגבי אדמה, הם חושבים שאדמה שלא בשימוש שייכת לאף אחד. מי שמשתמש בה יכול להחזיק בה.
במעשה הם ניסו לעזור לעניים. דיברו על דרכים לפתוח גישה לאדמות, ולהקל על זכויות יוצרים. המטרה הייתה להעניק כוח ועצמאות לעובדים.
תגובות גולשים