אנתוני אידן

רוברט אנתוני אידן (12 ביוני 1897, 14 בינואר 1977) היה מדינאי בריטי. כיהן כראש ממשלת בריטניה בין 1955 ל־1957, בתקופת משבר סואץ, וכיהן כשר חוץ (השר שאחראי על קשרים מדיניים עם מדינות אחרות) בשלוש תקופות מרכזיות: 1935, 1938, 1940, 1945 ו־1951, 1955.

אידן נולד ב־12 ביוני 1897 בבית משפחתו בווינדלסטון הול. היו ספקות לגבי זהותו האבית, ומשפחתו נאלצה למכור רכוש בעקבות חובות שהותירו הוריו. במהלך מלחמת העולם הראשונה אביו ושניים מאחיו נהרגו. אידן שירת בחיל הרובאים, הראה אומץ וקיבל קידום מהיר; לאחר המלחמה למד באוקספורד ושקל קריירה דיפלומטית, אך בחר בסופו של דבר בפוליטיקה.

ב־1923 נבחר לפרלמנט כמועמד המפלגה השמרנית. באותה תקופה נשא את ביאטריס בקט, ונישואיו הסתיימו בגירושין לאחר פרשיות אישיות. בשנים העוקבות שימש בתפקידים דיפלומטיים וממשלתיים, וב־1935 מונה לשר חוץ ראשון בגיל צעיר יחסית. ב־1938 התפטר מממשלה שהנהיגה מדיניות פיוס כלפי גרמניה, מפני שהתנגד לפיוס זה.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה תמך אידן במספר מדיניות ממשלתית, וב־1940 נשלח גם לסקירה בארץ ישראל. כאשר וינסטון צ'רצ'יל עלה לשלטון, אידן מונה שוב לשר חוץ ב־23 בדצמבר 1940 והצטרף לקבינט המלחמה (הוועדה הבכירה שמנהלת את ענייני המלחמה). בתפקיד זה עבד על תיאום עם בעלות הברית, כולל שיתוף פעולה עם שארל דה גול. ב־17 בדצמבר 1942 קרא בבית הנבחרים להצהרה ברורה של בעלות הברית על הרצח ההמוני של יהודים בשטחי הכיבוש הנאצי. הוא התנגד להצעות להטיל הפצצה על אושוויץ.
לאחר מותו של נשיא ארצות הברית רוזוולט, ייצג אידן את בריטניה בהלווייתו ונשאר שם לוועידת סן־פרנסיסקו שהניחה יסודות לאומות המאוחדות. במהלך המלחמה בנו הבכור, סיימון, נעדר במערכה בבורמה; בהמשך אושר מותו.

סיום המלחמה השאיר את אידן מותש, ונישואיו הראשונים הסתיימו ב־1950. לאחר ניצחון השמרנים ב־1951 חזר ולשמש כשר חוץ. בתפקיד זה עסק במדיניות המזרח התיכון, סייע בהקמת נאט"ו ובברית בגדאד, וקרא לצמצומים מסוימים בשטחה של ישראל. ב־1952 נשא לאישה את אן קלריסה צ'רצ'יל, קרובת משפחתו של וינסטון צ'רצ'יל. מחלה ובעיות כירורגיות השפיעו על עבודתו ושיבשו את עבודתו למשך חודשים.

ב־6 באפריל 1955 מונה אידן לראש ממשלה במקום וינסטון צ'רצ'יל. כהונתו אופיינה בקשיים כלכליים, בהתמודדות עם בעיות באספקת נפט ובמערכת הברית במזרח התיכון, ובעיקר במשבר סואץ ובמבצע מוסקטר שהשפיעו על מעמדה הבינלאומי של בריטניה. ב־9 בינואר 1957 התפטר, והחליף אותו הרולד מקמילן. לאחר מכן הוענק לו התואר ארל אייבון והוא עבר לבית הלורדים. למרות בריאות רופפת חי עוד עד 1977 ונפטר ב־14 בינואר אותה שנה.

בנובמבר 1955 נשא אידן את נאום גילדהול, שבו קרא להסכם שלום בין ישראל למדינות ערב על בסיס פשרה בין גבולות תוכנית החלוקה לבין קו שביתת הנשק. הנאום זכה לתמיכה בעולם הערבי ולביקורת בישראל, והעמיק את המתח ביחסי בריטניה, ישראל עד להסכמות שלפני מלחמת סיני.

רוברט אנתוני אידן (1897, 1977) היה פוליטיקאי בריטי גדול. כיהן כראש ממשלה בין 1955 ל־1957. הוא שימש גם מספר פעמים כשר חוץ. "שר חוץ" זהו השר שאחראי על הקשר עם מדינות אחרות.

אידן נולד ב־1897. בזמן מלחמת העולם הראשונה אביו ושני אחיו מתו. הוא שירת בצבא באומץ. אחרי המלחמה למד והחל לפעול בפוליטיקה.

בשנת 1923 נבחר לפרלמנט. נישואיו הראשונים הסתיימו בגירושין. בשנות ה־30 היה לשר החוץ הצעיר של בריטניה. ב־1938 עזב את הממשלה בגלל מדיניות פיוס עם גרמניה.

במלחמת העולם השנייה חזר לכהן כשר חוץ. הוא עבד עם בעלות הברית ושיתף פעולה עם מנהיגים אחרים. ב־1942 קרא בבית הנבחרים להכרה ברצח המוני של יהודים על ידי הנאצים. הוא גם השתתף בוועידות בינלאומיות אחרי המלחמה.

אחרי המלחמה חזר לשרת כשר חוץ ב־1951. עבד על ענייני המזרח התיכון ועזר להקמת בריתות צבאיות. ב־1952 נשא לאשה את אן צ'רצ'יל. בריאותו הושפעה ונאלץ להיעדר מעבודה.

ב־1955 מונה לראש ממשלה. כהונתו התמקדה בבעיות כלכליות ובסכסוכים במזרח התיכון. משבר סואץ הוא האירוע המרכזי של תקופתו. ב־1957 התפטר וחי עוד עד 1977.