אֵס דֵה (SD) הם ראשי תיבות של "שירות הביטחון" (בגרמנית: Sicherheitsdienst). הארגון נוסד ב-1932 בתוך האס אס, בידי היינריך הימלר, ובפיקוד ריינהרד היידריך. תפקיד מרכזי שלו היה איסוף מודיעין ופיקוח על מי שעלול לסכן את המפלגה הנאצית.
הייתה תחרות בין האס דה לבין ארגון נאצי מרכזי אחר, האס אה. התחרות הזאת הסתיימה אחרי ליל הסכינים הארוכות.
בתחילה האס דה עקב אחרי סוכנויות ממשלתיות ופיקח על הפנים של המפלגה. כשהנאצים עלו לשלטון, הפעילות הורחבה נגד מי שנחשב לאויב הרייך ברחבי גרמניה. הארגון בנה רשת של מלשינים; בשיאה היא כללה עד כ-100,000 איש. הם השתמשו גם באמצעים טכנולוגיים מתקדמים לאותה תקופה, כמו ציוד האזנה. דוגמה לעבודתם: בדיקת מי שענה "לא" במשאלי העם של היטלר.
האורגוניזציה רדפה ומתנהלת כנגד מתנגדי המשטר: סוציאליסטים, קומוניסטים, עיתונאים ויהודים. היא תרמה לסיפוח אוסטריה ב-1938 באמצעות תעמולה, ארגון הפגנות וטיפול בהתנגדויות, שלעתים הסתיימו בשליחה למחנה הריכוז מאוטהאוזן. במקביל פעלה בסתר בצ'כוסלובקיה, במיוחד בחבל הסודטים, והכינה קרקע לפלישה בספטמבר 1938.
ב-31 באוגוסט 1939 האס דה לקח חלק בתקרית גלייביץ, בימוי של השתלטות על תחנת רדיו גרמנית בכוונה ליצור תירוץ לפלישה לפולין ביום שאחריו, מה שהוביל לפתיחת מלחמת העולם השנייה.
עם השנים הארגון הרחיב את פעילות המודיעין שלו גם לחו"ל. אחרי פירוק המודיעין הצבאי של הוורמאכט ב-1944, האס דה נותר גוף מרכזי בתחום. בתוך גרמניה שררה תחרות בין האס דה להגסטפו, וב-1939 אוחדו אל תוך המשרד הראשי לביטחון הרייך (RSHA) בפיקוד היידריך. שירות הביטחון חולק שם למשרד III למודיעין פנים בראשות אוטו אולנדורף, ולמשרד VI למודיעין חוץ בראשות היינץ יוסט. יחד עם משטרת הביטחון האס דה היה אחראי על האיינזצגרופן שפעלו בשטחים הכבושים במזרח אירופה.
ב-30 בינואר 1943 מונה ארנסט קלטנברונר למפקד המשרד הראשי לביטחון הרייך, במקומו של היידריך, שנהרג בידי פרטיזנים צ'כיים ביוני 1942. קלטנברונר החזיק בתפקיד עד סוף המלחמה. לאחר המלחמה הארגון הוכרז כארגון שאסור, ואנשיו נשפטו כפושעי מלחמה.
אֵס דֵה (SD) הם ראשי תיבות של "שירות הביטחון". שירות הוא ארגון ששומר, וביטחון הוא שמירה. הארגון נוצר ב-1932 בתוך האס אס. היינריך הימלר הקים אותו. ריינהרד היידריך היה המנהיג שלו.
המטרה של האס דה הייתה לאסוף מידע ולשמור על המפלגה הנאצית. הם צפו באנשים ובלשנו על מי שנחשב לאויב. הייתה תחרות עם ארגון נאצי אחר, האס אה. זו הסתיימה אחרי ליל הסכינים הארוכות.
בתחילה האס דה פיקח על משרדי ממשלה ועל חברי המפלגה. כשהנאצים שלטו, הם הרחיבו את הפעילות. הם השתמשו בהרבה מלשינים, אנשים שדיווחו על אחרים. בשיאה היו כ-100,000 מלשינים. הם השתמשו גם במכשירים להאזנה. לפעמים בדקו מי אמר "לא" בהצבעות של היטלר.
הם רדפו אנשים כמו מתנגדי המשטר, עיתונאים ויהודים. האס דה עזר לסיפוח אוסטריה ב-1938. הם עשו תעמולה וארגנו הפגנות. גם ריגלו בסתר בצ'כוסלובקיה, בחבל הסודטים, ועזרו לפלישה ב-1938.
ב-31 באוגוסט 1939 הם היו שותפים בתקרית גלייביץ. שם ביימו השתלטות על תחנת רדיו, כדי לתת תירוץ לפלישה לפולין ביום הבא. זה הוביל למלחמת העולם השנייה.
מאוחר יותר האס דה אוחד עם משטרת הביטחון למשרד גדול בשם RSHA. חלקו למשרדים למודיעין בתוך גרמניה ובחוץ. יחד עם המשטרה היו להם יחידות שפעלו באזורים שנכבשו. היידריך, מנהיג משמעותי, נהרג ב-1942. ב-1943 ארנסט קלטנברונר מונה לראש. אחרי המלחמה הארגון הוכרז כארגון אסור, וחבריו נשפטו.
תגובות גולשים