אסון פסטיבל ערד

אסון פסטיבל ערד אירע ב-18 ביולי 1995, כאשר שלושה בני נוער נהרגו במהלך פסטיבל מוזיקה בערד. האירוע קטע את תקופת הפריחה של הפסטיבל בשנות ה־90.

בהופעת פרידה מתוכננת של להקת משינה, שנערכה באזור התעשייה "אתרוק" בערד, התאספו אלפי בני נוער. המארגנים לא פתחו שערים נוספים, ונוצרה דוחק קהל. במהלך הופעת החימום של להקת טיפקס קרס שער עקב לחץ הקהל. קריסת השער פגעה בצעירים שעמדו לידו. שני צעירים, איטן פלד וחן יצחק, מתו במקום. צעירה נוספת, נעמה אלקריב, נפצעה אנושות ונפטרה חמישה ימים לאחר מכן, ב-23 ביולי 1995. הופעת טיפקס הופסקה, ומשינה לא הופיעה בסוף הערב.
מארגני הפסטיבל ניסו להמשיך, אך אמנים בולטים וביניהם שלמה ארצי ועמותות אחרות סירבו להופיע. בסופו של דבר הפסטיבל בוטל.

האסון עורר סערה ציבורית. נשיא המדינה אז, עזר ויצמן, הגיב בפומבי. דו"ח ראשוני דיווח על מכירת עשרות אלפי כרטיסים; נתונים שונים הפגישו מספרים בין כ-18,000 לכ-29,400 כרטיסים שנמכרו. בנוסף התברר שלא היה קצין ביטחון ייעודי במקום, ורק כ־54 שוטרים פיקחו על הקהל.
המכון הישראלי לתקנים התבקש להכין תקן לאירועים המוניים. ההכנה התמשכה זמן רב, ואישור רשמי של התקן הגיע רק ב-2007. בעקבות האירוע התפטר מפקד המחוז הדרומי. הפסטיבל שונה: הופעות הוגבלו לגודלים קטנים יותר, הופעות רוק הופסקו, והקהל השתנה לאוכלוסייה מבוגרת יותר.
היו ביקורות ציבוריות קשות כנגד ראש העיר, עמותת הפסטיבל וחברות ההפקה על רשלנות ולחץ לקיים אירוע מעבר ליכולת הביטחון.

ב-23 בדצמבר 2001 הורשעו חמישה מאחראי הפסטיבל בבית משפט השלום באשדוד ונגזרו עליהם עונשי מאסר ותנאים שונים, עד שנה בפועל. יוסי בנדר, בעל משרד הכרטיסים "הדרן", הורשע גם בעבירת שיבוש משפט ונגזרו עליו מאסר וקנס. רועי שוורץ, מפיק הפסטיבל, נדון לתשעה חודשי מאסר בפועל. ערעורים של הנאשמים נדחו בבתי המשפט המחוזי ובעליון במהלך 2005, 2006.

בנובמבר 1997 אישר בית המשפט הסכם פשרה במסגרת תובענה ייצוגית. התובעים טענו שהם מייצגים כ-250 אלף צופים, והושגה פשרה שכל הנוכחים בפסטיבל יהיו זכאים להשתתף בהגרלה על 7,500 כרטיסים חינם לפסטיבל 1998.
בני משפחות הנפגעים הגישו תביעות נזיקין (תביעות לקבלת פיצוי כספי על נזק). בפברואר 2007 נפסקו פיצויים של קרוב ל־5 מיליון שקלים. הוקמה גם קרן מלגות להנצחתו של איטן פלד בהסכם פשרה.
ספטמבר 2007 הסתיימה פשרה נוספת שבה שותף בין היתר בנק הפועלים, שטען שהפיצה כרטיסים במסגרת מבצעי שיווק. הפסטיבל ניסה לחזור במתכונת דומה בשנת 2009, וכלל אירוע הנצחה לזכר הנפגעים.
עתה האירוע נזכר כהתרעה על חשיבות ביטחון במופעים המוניים, ועל הצורך בתקנים והגבלות נכונות.

אסון ערד קרה ב-18 ביולי 1995. בפסטיבל מוזיקה בעיר ערד היו המון בני נוער. שער במקום קרס בגלל לחץ הקהל. שני נערים מתו במקום. נערה נוספת נפצעה קשה ומתה אחרי כמה ימים.

היה מופע גדול של להקות. הרבה אנשים חיכו בכניסה. לא פתחו מספיק שערים. כשהשער קרס, צעירים נפגעו. ההופעות הופסקו והפסטיבל בוטל.

הרבה אנשים היו עצובים וכועסים. התברר שנמכרו יותר מדי כרטיסים ולא הייתה אבטחה מספקת. לאחר מכן שינו את גודל ההופעות והחלו לחשוב יותר על כללי בטיחות.

מספר אנשים שאורגנו את הפסטיבל הורשעו בבית משפט ונענשו בעונשי מאסר קצרים.

ההורים שהיו נפגעים הגישו תביעות בבית משפט כדי לקבל פיצוי. התקבלו הסכמים ותשלומי פיצויים. אחרי כן נערכו גם אירועי זיכרון לנערים שנפלו.

היום האסון מזכיר שחשוב לארגן מופעים בזהירות ולשמור על הביטחון של כולם.