אסון צאלים א'

אסון צאלים א' היה תאונת אימונים ב-17 ביולי 1990 בבסיס צאלים שבנגב. בפגיעה של פגז ארטילרי, פצצה שנורתה מתותח, נהרגו חמישה חיילי מילואים מגדוד 9204 של חטיבת עודד, ועשרה נפצעו, שלושה מהם קשה.

התרגיל כלל כיבוש נקודת גובה (נ.ג.) 344 וכיבוש מתחם נוסף שנקרא "שושי". תוכנית האש קבעה להפעיל אש על נ.ג. 344 לפי מילת ההפעלה "זמביה" ואחר כך על "שושי" לפי מילת ההפעלה "חבש". הקש"א (קצין שיתוף ארטילרי, האחראי על תיאום ירי הארטילריה) היה אמור להורות על הירי. קצין עמדת התותחים, קע"ת, אחראי על תחנת התותחים בסוללה, והקצין שמבקר את מהלך התרגיל לא הבחינו שהקש"א השתמש בטעות שוב במילת ההפעלה "זמביה" במקום "חבש". נוהל הבקרה לא כלל אימות נקודת מטרה לפני הירי. כתוצאה נורתה אש על הכוח שישב על נ.ג. 344.

חמישה חיילים נהרגו. עשרה נוספים נפצעו, שלושה מהם קשה.

הוקמה ועדת חקירה בראשות האלוף עמוס ירון. הוועדה מצאה ליקויים בתכנון, בנוהלי האימון ובפיקוח על הבטיחות. נמצא כי הקש"א הגיע באיחור ולא השתתף בתדריך החשוב. כמו כן לא מונה קצין בטיחות לפרק המתרגל, ונוהלי הבקרה לא דרשו אימות נקודת המטרה לפני ביצוע ירי. הוועדה ציינה כי מפקדים ובקרים היו אמורים לזהות את הטעות אך לא עשו זאת.
מפקד המפח"ש, האלוף אורי שגיא, נקט צעדים משמעתיים נגד שישה קצינים. מפקד הגדוד שהתאמן הודח, והיו נזיפות והחלטות משמעת נוספות כלפי אחרים.

בנובמבר 1990 הוגשו כתבי אישום נגד שישה קצינים. בתהליך המשפטי חלק מהנאשמים הגיעו להסדרי טיעון. אחד הקצינים שהורשע סולק בעונש של שלושה חודשי מאסר על תנאי. ב-1 במאי 1993 בית הדין הצבאי גזר על הקש"א חצי שנת מאסר בעבודות שירות והורדה לדרגת סגן. עונשים אחרים כללו מאסר על תנאי ונזיפות.

ועדת בדיקה בראשות האלוף יעקב לפידות המליצה לשנות נוהלי אימונים. הומלץ להקים אגף בטיחות במטכ"ל ולמנות קצין בטיחות לכל תרגיל סיוע לגייסות.

בשנתיים הראשונות לאחר התאונה הושם דגש על תהליכי הדין. יישום המלצות הבטיחות נדחה, והשינוי התקבל רק ב-1994, אחרי אסון צאלים ב'.

אסון צאלים א' קרה ב-17 ביולי 1990 בבסיס צאלים שבנגב. בתרגיל נורה פגז, כדור גדול מהתותח, על חיילים במקום שהם עמדו. חמישה חיילים מתו. עשרה נפצעו.

בתרגיל התכוונו לכבוש גבעה ואז יעד אחר שנקרא "שושי". לא השתמשו במילת הפעלה נכונה, והמטרה שבה ירו הייתה הגבעה. הקש"א, קצין שיתוף ארטילרי, שמכוון את הירי, טעה במילת ההפעלה. אף אחד מהצועדים או המפקדים לא בדק לפני הירי את מיקום המטרה.

ועדה חקרה ומצאה טעויות בבטיחות ובפיקוד. כמה קצינים קיבלו עונשים. המליצו לשנות את כללי האימון ולמנוע טעויות כאלה בעתיד. השינויים הוחלו רק ב-1994.