אסכולת מנהיים

אסכולת מנהיים מתייחסת הן לטכניקה תזמורתית מפורטת והן לקבוצת מלחינים שעבדו עם תזמורת החצר של מנהיים במחצית השנייה של המאה ה-18.

חצר האלקטור עברה מהיידלברג אל מנהיים ב-1720. כבר אז הייתה ברשותה תזמורת גדולה, שהתרחבה עוד בעשורים הבאים והכילה לימים וירטואוזים בולטים. יוהאן שטאמיץ (Stamitz) הצטרף ב-1741, 1742 והפך למנהלה בשנת 1750.

החידושים העיקריים היו עצמאות גדולה יותר לכלי הנשיפה (כלי נגינה שמנשפים בהם) וטכניקת הקרשנדו המפורסמת של התזמורת. קרשנדו הוא עלייה הדרגתית בעוצמת הצליל, והיא כיסתה לעתים את כל התזמורת והפכה לסימן ההיכר שלה. חידוש נוסף היה השימוש באפוג'אטורה (קישוט מוזיקלי שבו צליל נוגע ונפתר), וב"זיקוקית מנהיים", רצף של אקורדים משולשים בעלייה. דוגמה לשימוש בזיקוקית מופיעה בפתיחת הסימפוניה בסול מז'ור אופוס 3 מס' 1 של שטאמיץ.

בסגנון ה-Sturm und Drang ("סערה ומתיחה", סגנון דרמטי ורגשי) שהשתבח במנהיים ניכרת השפעה על דור של מלחינים קלאסיים ורומנטיים מוקדמים.

בין אנשי האסכולה היו יוהאן שטאמיץ, קרל שטאמיץ, כריסטיאן קאנאביך ופרנץ קסאפר ריכטר. השפעתה על מלחינים אחרים היתה חשובה: יוזף היידן וליאופולד הופמן הושפעו, ומוצרט הוקסם מהתזמורת. קאנאביך היה ידידו הקרוב של מוצרט אחרי ביקורו במנהיים ב-1777. מוצרט הכיר שם לראשונה את הקלרינט, וזה השפיע על כמה מהסימפוניות והאופרות שכתב עבור התזמורת, במיוחד אחרי המעבר של החצר למינכן ב-1779, כשעלתה לשלטון בוואריה הדמות קרל תאודור.

גם המבקר והמוזיקולוג הבריטי צ'ארלס ברני התרשם מאוד מהביצועים במנהיים. הוא ציין בשבח את הכישרון והדייקנות של הנגנים, אך הזכיר בעקיפין בעיה טכנית עם ניקיון כלי הנשיפה, בעיה, לדבריו, שרווחה גם בתזמורות אחרות באותם ימים.

תזמורת מנהיים הייתה תזמורת חצר חשובה במאה ה-18.

החצר עברה מהיידלברג למנהיים בשנת 1720. התזמורת גדלה והיתה מלאה בנגנים מוכשרים.

יוהאן שטאמיץ הצטרף בשנות ה-40 של המאה ה-18. הוא הפך למנהל התזמורת ב-1750.

מוזיקת מנהיים היתה מיוחדת בגלל קרשנדו. קרשנדו הוא עלייה איטית בחוזק הצליל.

הם גם עצבו קישוטים כמו אפוג'אטורה (קול קטן נוסף שנפתר) ואת ה"זיקוקית", סדרה של אקורדים שעולים.

התזמורת השפיעה על מלחינים גדולים. מוצרט הכיר שם את הקלרינט, וקאנאביך היה חברו במנהיים. אחרי 1779 עברו החצר והתזמורת למינכן.

מבקרים זלגו שבחים על הנגנים. אחד מהם ציין שהם מוכשרים, אך שכלי הנשיפה לא תמיד היו נקיים.